אלפים מיהודי אירופה, וביניהם חברו של אלברט איינשטיין, ניצלו בזכות פעילותה
של חברת מרקס & ספנסר בשנים שלאחר עליית הנאצים לשלטון, כפי שמתועד בארכיונו
האישי של לואיס כהן ( Lewis Cohen.(J, יד ימינו של סיימון מרקס – בנו ויורשו של מייסד רשת חנויות
הכל-בו הגדולה באנגליה. עו"ד שמואל בקר, שקטלג את החומר כמתנדב בארכיון
הציוני, הופתע מן התיעוד, ומן הקשר האישי שגילה במסמכים.
מאת: עו"ד שמואל בקר, מתנדב בארכיון הציוני
סימון מארקס, בנו ויורשו של מייסד רשת החנויות "מארקס & ספנסר", (משמאל) ולצדו
יצחק וולפסון וישראל מ. סיף, בריטניהKH4\3690-2p) )
אחרי עשרות שנים כעורך דין ירושלמי, בחרתי להתנדב בארכיון הציוני
המרכזי, ובמסגרת זו רשמתי את אוסף המסמכים, שנאספו על ידי ג'יי לואיס כהן. רישום
המסמכים, מרביתם כתובים באנגלית, הותיר אותי נפעם, ממה שנפרש לנגד עיניי – סיפור של
אומץ ונחישות מצד השותפים ומצד הצוות בחברת מרקס אנד ספנסר (S&M), שמילאו תפקיד מרכזי בחילוצם
ובשיקומם של רבים מיהודי אירופה, שנרדפו בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה.
לואיס כהן היה יד ימינו של סיימון מרקס, בנו ויורשו של מייקל מרקס, אחד
משני המייסדים של Marks and Spencer (S&M) שמוצאו יהודי-פולני. כהן
שימש ככלכלן וכמנהל האדמיניסטרטיבי של הרשת. הוטל עליו לתעד את פעולות החברה ואת
פעילות שני השותפים הנוספים ישראל סיף והארי סאחר, ובכלל זה את חלקה של החברה
במאמץ להציל את יהודי אירופה מרדיפת הנאצים ולשקמם באנגליה או בארץ ישראל. שלושת
השותפים והכלכלן הראשי ניצלו את השפעתם העצומה באנגליה, ורתמו את צמרת החברה
הבריטית ואת הקהילות היהודיות בארצות הברית כדי לגייס ולתעל כספים למען מטרה זו. כהן
אסף ורשם כל פיסת נייר, דיווח, או כתבה בעיתון, ותיעד את פעילויות החברה מאז 1932 ועד
לפטירתו בשנת 1941.
כרזת פרסום לחנויות הרשת של מרקס אנד ספנסר במנצ'סטר, בראשית דרכם
בתחילת המאה ה-20. (PHIS\1455777)
מאז עליית הנאצים לשלטון ב-1933 הגיעו ל-M&S פניות רבות בדבר עזרה
כספית ומימון הצרכים הבסיסיים של המוני היהודים, שנזרקו ממקום עבודתם, ונותקו
ממקור פרנסתם. בתיקי הארכיון נשמרו מכתבי הפניות, שהתקבלו מאת הרב הראשי של
אנגליה, מארגונים בפולין ובצ'כיה ובהמשך גם מהונגריה. תוך
זמן קצר הם החלו לסייע לפליטים היהודים. הם פעלו להוצאת היהודים מגרמניה
ומפולין, והקימו מנגנון להוצאת נכסים ורכוש יהודי מגרמניה. בעזרת חברת נאמנות בלונדון, שהעניקה ליהודים הלוואות מבוססות
על סמך רכושם בגרמניה, M&S נתנו להם ערבות,
ולקחו על עצמם את הסיכון, בהבינם, שהנכסים עלולים להילקח מהם. כמו כן, הם הציעו תוכניות ליישוב מחדש של היהודים
במחוזות רחוקים כמו ברזיל, אקוודור, מדגסקר, קניה, גינאה הבריטית וכמובן
ארה"ב וקנדה, ובמקרים מסוימים, אף הציעו מתן מקלט זמני עד לקבלת הוויזות באיי
אזורס, השייכים לפורטוגל.
בשנת 1936 הפליגו לארה"ב בכירי היהודים באנגליה, וביניהם סיימון
מרקס, הלורד בירסטד, סר הרברט סמואל ולואיס כהן, במטרה לרתום את יהודי ארה"ב
למאמצי הסיוע. במשך שבועיים הם נשאו 30 נאומים בכנסים, שאורגנו להם, וזכו להצלחה
רבה. יהודי ארה"ב נרתמו למאמץ להצלת יהודי גרמניה ופולין, ופתחו את ארנקם. במברק,
ששלחה הנהלת הסוכנות לסימון מרקס ו-M&S, הודתה להם על שיתוף הפעולה עם חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית
והסוכנות היהודית, למען הפניית הכספים, שנאספו מיהודי ארצות הברית ליישובם של
יהודי גרמניה בארץ ישראל.
מסלול נוסף, שבאמצעותו S&M
הושיטו עזרה ליהודי אירופה, היה סיוע במציאת עבודה ותעסוקה לפליטים יהודים, שגורשו
ממקום עבודתם בגרמניה, בפולין ובארצות נוספות והגיעו לאנגליה. לחברה הוגשו רשימות שמיות
של אלפי יהודים בעלי מקצועות שונים, כולל תיאור קצר של קורות חייהם, בליווי בקשה לסייע
להם. כהן סידר את הרשימות לפי מקצועות: מדענים, כימאים, נגרים, סופרים, עורכי דין וגם
שחקני תיאטרון ומוזיקאים. החברה פעלה נמרצות לסייע להם להשתלב בעבודה משמעותית
באנגליה. הפתעה מרגשת ציפתה לי, כאשר ברשימת המוזיקאים מצאתי את שמו של איזי
גייגר, יהודי אוסטרי שתואר כ"בעל התזמורת הטובה ביותר בווינה". לימים,
כעבור 26 שנה, איזי גייגר היה הבעלים של התזמורת מהתזמורות היהודיות המובילות בעיר,
שניגנה בחתונתי בלונדון.
המוזיקאי איזי גייגר בין רשימת האמנים, השחקנים והמוזיקאים הפליטים,
שחברת מרקס אנד ספנסר סייעה בהשתלבותם באנגליה בשנים 1941-1939 (A173\57)
באחד התיקים שמור מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין, מהמכון ללימודים
מתקדמים בבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, ל"ידידי
סיימון מרקס", שבו הוא מבקש את עזרתו במציאת עבודה לחברו ד"ר יעקב
קלצקין. קלצקין היה פילוסוף ופעיל ציוני, מומחה בשפה העברית, שערך את ביטאון
התנועה הציונית "Die Welt",
והיה עורכה הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה. הוא גורש מעבודתו בגרמניה, ונאלץ לברוח
לשווייץ ללא כסף וללא סיכוי לעבודה. בסופו של
דבר הוא הצליח לצאת משווייץ, הגיע לשיקגו והצטרף כחבר סגל באוניברסיטת שיקגו.
מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין אל סיימון מרקס,
בבקשה לסייע לד"ר יעקב קלצקין למצוא עבודה: "יצירותיו זוכות להכרה רבה
ע"י מומחים... קלצקין מצא עצמו בצרות כתוצאה מהתקריות בגרמניה, וראוי ביותר
לתמיכה זמנית". ניו ג'רסי, מאי 1936 (A173\44)
יעקב קלצקין, פריס, 1938 (A40-349-1p)
מכתב מפתיע נוסף נשלח אל כהן במאי 1936 מאת סלומון שטרן מלונדון, ובו הצעה
ליישב מחדש את הפליטים היהודים הגרמנים בברזיל באחוזת אפרוגה, הממוקמת "על
שפך נהר האמזונס... על האדמה הפורייה ביותר...". שטרן ציין, כי הוא ויהודים
נוספים ברחבי העולם צפו בעניין רב ובהערצה במאמצים האמיצים והמועילים של החברה
להציל רבים מיהודי גרמניה וליישבם בארץ ישראל ובמדינות אחרות מעבר לים, בעיקר
ביבשת דרום אמריקה.
מכתב מאת סלומון שטרן ובו הצעה ליישב את הפליטים היהודים הגרמנים בברזיל,
1936 (A173\39)
כהן נפטר ב-1941, ולא נותר תיעוד על המשך מאמצי החברה להצלת יהודים. הפניות,
שתועדו שופכות אור על הרעיונות, על התוכניות ועל הפרויקטים, שבהם עסקו ראשיM&S במסירות רבה כדי לסייע לבני דתם, יהודי אירופה להימלט
מהאומללות הנואשת וחוסר התקווה, בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה.
כמו רבים מחברי שנולדו באנגליה, לא הכרתי את פעילות החברה למען
היהודים, בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה", ואני שמח על הזכות שנפלה
בחלקי לתרום לחשיפתה לציבור.
~ פורסם ב- 7.5.2024 ~