נתוני אקלים היסטוריים זוכים
להתעניינות מחודשת בעקבות התחממות כדור הארץ ושינויי הטמפרטורה בעשורים האחרונים. הופתענו
לגלות את כמות המידע על מטאורולוגיה בארכיון הציוני, שנאסף על ידי מדענים ומורים בימים
עברו כדי לקדם את החקלאות המקומית. בואו לקרוא על ראשית תצפיות האקלים בארץ ישראל
ועל התחנות המטאורולוגיות הראשונות.
מנזרים, מושבות טמפלריות וחברות
בריטיות וגרמניות לחקר ארץ ישראל החלו לבצע מדידות גשם במקומות שונים בארץ כבר מאמצע
המאה ה-19. תצפיות אלה נועדו לאסוף ידיעות מדויקות ומדעיות על האקלים המקומי. נתונים
אלה לא נאספו בצורה רציפה, ולא השתמרו בצורה מסודרת עד לתקופת המנדט הבריטי, אז
החלו תושבי הארץ לאסוף נתונים באופן שיטתי.
תחזית מזג האוויר עוזרת
להחליט מה כדאי ללבוש בבוקר, אך יש לה גם משמעות מעשית לעבודת האדמה של החקלאי.
משום כך לא מפתיע לגלות, שאחת התחנות המטאורולוגיות הראשונות של היישוב היהודי
הוקמה בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל". המוסד החינוכי הקנה לתלמידיו ידע
מקצועי לשיפור החקלאות בארץ, והקים בשטח בית הספר חלקת ניסיונות לטובת מחקר על זנים
שונים של גידולים ושל שיטות גידול ודישון. במרכז חלקת הניסיונות פעלה תחנת ניטור
מטאורולוגית, כפי שניתן לראות במפה מ-1896 לערך, שהוכנה לצורך גיוס משאבים מכספי
הסיוע של הברון רוטשילד ופיק"א. הנתונים מהתחנה המטאורולוגית של "מקוה ישראל"
השתמרו החל משנת 1897, אך החלו כנראה שנים אחדות מוקדם יותר. מבחינת מדידות גשם
זוהי סדרת המדידות הממושכת ביותר עד ימינו מתחנה אחת.
פריט מ"אסופת המאה":
תוכנית חלקת הניסיונות ב"מקוה ישראל" ובמרכזה תחנת ניטור מטאורולוגי,
1896 (משוער), ארכיון בית הספר "מקוה ישראל" (J41\452)
לקראת סוף המאה ה-19 החל
לצאת לאור כתב עת מיוחד לחקלאים "האכר היהודי", שצורף לעיתון
"הצבי". פורסמו בו טיפים והמלצות לעבודת האדמה וגם נתונים על טמפרטורה
וכמויות הגשמים, שנמדדו ב"מקוה ישראל". ערכו אותו אגרונומים ידועים
ביישוב ובראשם מנשה מאירוביץ. מאירוביץ עצמו ערך מדידות אקלים בתחנה מטאורולוגית,
שפעלה בראשון לציון באותה עת.
מחברת עם נתוני מדידות גשם,
לחץ וטמפרטורה מאוקטובר 1897 עד יולי 1898, שהשתמרה בארכיון פיק"א, ושייכת
לאחת המושבות שנתמכו בידי הברון רוטשילד – ייתכן זכרון יעקב. (J15\16004)
הבוטנאי והאגרונום אהרן
אהרנסון ניסה בראשית המאה ה-20 להקים רשת מסודרת של תחנות קלימטולוגיות. שלוש תחנות
נוסדו אז בזכרון יעקב, במסחה (כפר תבור) ובמנחמיה, אך הן פעלו זמן קצר בלבד.
אהרנסון דיווח ל"וועדה לחקר ארץ ישראל", שהוקמה בברלין כדי לחקור את
אפשרויות הפיתוח בארץ, על הקשיים בביצוע הפרויקט בשני מכתבים, שהשתמרו בארכיון
הציוני מ-1905 ומ-1910. אהרנסון התלונן על היעדר תקציב וכוח אדם מיומן עבור
התצפיות בתחנות המטאורולוגיות, שבוצעו על ידי מתנדבים ולא בידי אנשי מקצוע. הוא
כתב כי "החובה לרשום תופעות קלימטולוגיות מסודרות בשעות הבוקר, הצהריים והערב
זה סוג של עבדות... הניסיון הוכיח כי זה חלום בהקיץ להשאיר את הצופים לבד עם עצמם
ועוד לבקש שיתמידו במדידות בחינם, ואין לזה שום קשר עם האופי היהודי..."
בשורה התחתונה הוא ביקש לקבל משאבים נוספים לתחנות שהוקמו – בציוד או בכסף.
מכתב מאת אהרן אהרנסון אל
הוועדה לחקר ארץ ישראל בברלין. אהרנסון עבד אז במשרד שהקים לחקירות טכניות
לחקלאות. למכתבו צירף תצפיות ומדידות גשם שערך בזכרון יעקב. 7.2.1905 (L1\53)
מכתב ששלח אהרנסון לאוטו
ורבורג מהוועדה לחקר ארץ ישראל, שבו התלונן על הקושי להפעיל תצפיתנים ללא תמורה, 5.8.1910.
בשנה זו אהרנסון ניהל את התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית. (L1\66)
הראשון, שהצליח לעסוק באופן
שיטתי במדידות אקלימיות ובעיבודן ביישוב היהודי, היה ד"ר אברהם ברוך
(רוזנשטיין). הוא לימד בגימנסיה "הרצליה" בשנותיה הראשונות, ואף הקים בה
תחנה מטאורולוגית. תחנה זו פעלה שנים אחדות, אך רוזנשטיין לא הצליח להקים רשת פעילה
של תחנות ברחבי הארץ. הוא נתקל בקשיים, כפי שמעיד מכתב התלונה שנשלח מנציגות קרן קימת
לישראל במשרד הארצישראלי אל הנהלת החווה בבן שמן ב-1913, על כך שהחווה לא העבירה
בזמן את מדידות הגשמים לידי רוזנשטיין.
מכתב אל החווה בבן שמן,
דצמבר 1913: "פרסום כזה לא יוכל להביא כבוד לחוה, והננו מעירים, כי תשתדלו
להמציא לו את הרשימה בימים האלה." (KKL3\849)
גם בראשון לציון פעלה תחנה
מטאורולוגית שהופעלה על ידי מאיר ויניק, כימאי היקב בראשון לציון ומורה לכימיה. ויניק
ערך מחקר מקיף על גידול גפנים והשבחתם במטרה להגדיל את הכנסות היקב. מחקרו כלל גם
מדידות אקלים, ובארכיון הציוני השתמרו תיקים אחדים מארכיון דוד יודילוביץ, משווק
היינות של "יקבי כרמל", ובהם שמורים דפים מקצועיים של רישומי תצפיות
מטאורולוגיות, שאותם מילא ויניק בין השנים 1912 ועד 1918. בדפים נרשמו נתונים רבים
יותר כמו קריאה בברומטר, לחץ אוויר, טמפרטורה, לחות, לחץ אדים, כיסוי עננים, כיוון
הרוח ועוצמתה וכמובן כמות המשקעים. מדידות אלה חשובות במיוחד, מכיוון שבתקופת
מלחמת העולם הראשונה פעלו תחנות אקלימיות בודדות.
דף תצפיות מטאורולוגיות שערך
מאיר ויניק בדצמבר 1912 בראשון לציון, ארכיון דוד יודילוביץ. (A192\606)
דב אָשְבֵל, מורה בקבוצת
כנרת, הצליח במקום שבו קודמיו נכשלו, והקים רשת מסודרת של תחנות מטאורולוגיות.
בחורף 1920 יצר קשר עם פנחס רוטנברג, שפעל לקבלת זיכיון עבור הקמת מפעל חשמל
בנהריים, ושכנע אותו בנחיצות מדידות כמויות הגשמים באגן ההיקוות של הירדן. במימונו
של רוטנברג הזמין אשבל מדי גשם אחדים, פיזר אותם ב-11 נקודות יישוב, וגייס חקלאים
ומורים לעריכת התצפיות. המידע שנאסף פורסם בירחון החקלאי "השדה", וכלל סיכום
מזג אוויר שנתי של מספר ימי הגשם וכמות המשקעים בתחנות המדידה. אשבל גם פרסם בכתב
העת מאמרים בנושאי אקלים, והתייחס לאירועי מזג אוויר חריגים בעיתוני התקופה.
"המשקעים בארץ בשנת תרפ"ו" – מאמר שכתב דב אשבל לירחון
"השדה", חוברת י"א כרך ח, תל אביב, אב תרפ"ח, 1928 (PR\20474)
דב אשבל בתחנה מטאורולוגית
על גג מלון המלך דוד בירושלים, שנות ה-50 (PHG\1091522)
בעזרת "ועד
הצירים" הרחיב אשבל את פריסת התחנות המטאורולוגיות לכ-40 נקודות מדידה,
וכעבור שנים אחדות מספרן הוכפל. ב-1925
נסע אשבל לאוניברסיטת ברלין כדי ללמוד קלימטולוגיה, ובעבודה שכתב לקבלת תואר
דוקטור שרטט את מפת גשמים של ארץ ישראל על סמך המידע מתחנות המדידה שהקים. ב-1930
הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, והקים בה יחידה עצמאית לחקר האקלים. הנתונים שנאספו
ע"י אשבל ברשת תחנות המדידה החל משנות ה-20 משמשים עד היום את השירות המטאורולוגי.
מכתב בקשה אל דב אשבל לעזרה
בהקמת תחנה מטאורולוגית בגבעת ברנר, 10.11.1931,
מארכיון דב אשבל (A286\2)
מפת גשמים לארץ ישראל, עבר
הירדן, דרום סוריה ודרום לבנון לתקופה של 1938-1859 בתכנון דב אשבל (MM\335)
* תודה לד"ר נועם חלפון, חוקר אקלים בשירות המטאורולוגי, על הערותיו.
* לקריאה נוספת: "דב אשבל וראשית חקר האקלים בארץ ישראל" מאת שאול כ"ץ, "קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה" גיליון 28, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ג-1983.
__________________
מעוניינים לשמוע עוד?
כנסו לערוץ היו טיוב של הארכיון כדי לצפות במפגש מקוון על
מטאורולוגיה בקישור הבא >>