יוקר המחיה, סיוע לעצמאיים והעדפת תוצרת הארץ מעסיקים את תושבי ישראל בימים אלה, כפי שהעסיקו את תושבי היישוב היהודי לפני קום המדינה. מחאות וגם בקשות סיוע מופנות אל הממשלה. אל מי פנו היהודים בארץ ישראל לפני קום המדינה? מתברר כי הכתובת לרבים מהם הייתה מחלקת המסחר והתעשייה של הסוכנות היהודית.
מאת: מרים טוראל, ארכיונאית
לאחרונה הסתיים רישום מחדש של ארכיון המחלקה למסחר ותעשייה. הארכיון גדול מאוד בהיקפו - 3,340 תיקים, 171 מפות, 72 כרזות וכרוזים ו-251 תצלומים. כמויות הפריטים השונים משקפות את היקף פעולתה של המחלקה משנת 1919 ועד שנת 1948. המחלקה הניחה למעשה את התשתית הכלכלית למדינה שבדרך. הנהלת המחלקה שמה לעצמה למטרה לפתח תשתית זו במגוון תחומים: בנקאות, סחר חוץ, סיוע ליזמים, לבעלי מפעלים וסוחרים, פיתוח תעשיית הבית, עידוד רכישה של תוצרת הארץ, ניצול משאבי הטבע וקידום התיירות. בנוסף פעלה בשיתוף פעולה עם הממשלה המנדטורית בכל הקשור לסיוע ליישוב היהודי.
בניגוד למחלקות אחרות לא נקבע בבירור מלכתחילה מעמדה של המחלקה למסחר ותעשייה בקונגרסים הציוניים, ופעולתה השתלבה בפעילות מחלקות אחרות. בקונגרס הציוני השניים עשר נוסדה רק לשכת מודיעין למסחר ותעשייה ליד הוועדה הארץ ישראלית להדרכה ולאינפורמציה. אחר כך צורפה הלשכה הזו למחלקה להתיישבות עירונית וכפרית, שבראשה עמד ארתור רופין. בשנת 1926 הוחלט בישיבת הוועד הפועל הציוני להקים מחלקה להתיישבות עירונית, שבראשה עמד מאיר דיזנגוף, ומחלקה זו טיפלה גם בענייני מסחר ותעשייה. המחלקה למסחר ותעשייה החלה לפעול באופן עצמאי רק משנת 1931 בעקבות החלטה, שהתקבלה בקונגרס הציוני השבעה עשר, ואז התמנה לעמוד בראשה פרץ ברנשטיין.
תִקצר היריעה מהתייחסות לכל תחומי פעילותה, ולכן יוצגו כאן רק דוגמאות לתחומים, שבהם עסקה המחלקה ורלוונטיים גם לימינו. תיקי החטיבה גדושים בפניות של יזמים. חלקם היו בעלי מפעלים באירופה, שביקשו את סיוע המחלקה לקבל רישיון עלייה כדי להקים את המפעל שלהם בארץ ישראל. אחרים ביקשו סיוע לקידום רעיונות חדשים, כמו למשל ייצור יין מפרי הדר. בתיק במחלקה שמורה התכתבות, שממנה עולה כי כבר בשנת 1934 החלו בני הזוג וולפרט מכפר סבא בניסיונות לייצר יינות ומשקאות חריפים מתפוזים, מאשכוליות ומחושחש. בישיבה שהתקיימה במחלקה ביום 17.3.1938 הוחלט לא רק לסייע לקידום יוזמה זו, אלא נקבעו גם שמות המוצרים. בישיבה זו אושר גם הסמל המסחרי של היין, שהכין הצייר איתמר דוד.
תוויות של יין תפוזים שיוצר על ידי חברת הדרין, כפר סבא, 1938 (S8\2292\1)
מכתב סיכום פגישה של נחום תשבי, מנהל מחלקת מסחר ותעשייה עם משפחת וולפרט ובו מפורטים שמות היינות השונים שהוחלט לקרוא ליינות השונים מפירות הדר, 17.3.1938 (S8\2292\1)
מלבד הסיוע ליזמים נדרשה המחלקה לטפל בנושא, שהעסיק מאוד את תושבי ארץ ישראל - יוקר המחייה. לשם כך הוקמה "הועדה להוזלת צרכי החיים". בדיווח מיום 23.2.1927 על ישיבתה הראשונה נאמר: "יוקר החיים בארץ נובע מסִבות עיקריות אלו. הספקת צרכי החיים עדין אינה מסודרת... אין בארץ ריגולטור של מחירים ומה שחשוב ביותר, הממשלה אינה מתערבת לגמרי במשחק החפשי של המסחר בצרכי החיים בארץ". נראה שגם בימים אלה עדיין מחפשים עצמאים ושכירים כאחד את האיזון העדין בין התערבות הממשלה בכלכלה לבין היוזמה החופשית.
אחד הענפים שנפגע קשות ממגפת הקורונה הוא ענף התיירות. התיירים אינם מגיעים, וכאשר נרצה לעודד אותם לשוב לכאן, נוכל להיעזר במילות השבח לארץ כפי שמתוארים בסקירה בנושא. התייר "ימצא על כל צעד ושעל זכרונות מעברו הגדול של עמנו ויתבונן בעצמו ביצירות הנשגבות של הישוב היהודי החדש."
"ארץ ישראל בתור ארץ התיירים" – סקירה בנושא תיירות (S8\2018)
אגב, הכותב מזכיר את הדרך הנוחה להגיע ממצרים, ובתיקי החטיבה שמורים כרוזים על נסיעות ברכבת לארצות השכנות דרך ארץ ישראל. מי אמר ש"מזרח תיכון חדש" הוא רק שאיפה לעתיד?
חשובה לא פחות מקידום תיירות מכל העולם הייתה תיירות הפנים. לקידום מטרה זו פעלו ארגונים אחדים, שאחד מהם היה "הקלוב הארץ ישראלי לתיור". בין פעולותיו "טיול ברגל מידי שבת בשבת לאחת המושבות הקרובות... נאפשר לחברים ולבני ביתם לסדר להם מרגוע ובילוי חופשתם ע"י שיטת חילופים בדירות והזנה בין חברינו בעיר ובכפר". ממש Airbnb של שנות הארבעים!
עלון פרסומת של "הקלוב הארץ ישראלי לתיור", שנות ה-40 (S8\215)
לא רק קשר תחבורתי היה קיים עם הארצות השכנות. אחד הנושאים שהמחלקה למסחר ותעשייה פעלה במרץ לקידומו הוא סחר החוץ עם הארצות השכנות ועם ארצות באירופה. פניות רבות של יצרנים למחלקה עוסקות בסיוע בייצוא, ובמקביל צמצום הייבוא. ואכן ראשי המחלקה ומנהליה השקיעו מאמצים רבים בפיתוח ענפי ייצור בארץ ישראל וקידום של סחורות אלה בקרב התושבים היהודים. לאחרונה הצדיקו קברניטי המדינה את המענקים לציבור בצורך בהתנעת המשק, ובתיקי החטיבה אפשר למצוא מסמכים רבים, העוסקים בעידוד קניית מוצרים מתוצרת הארץ. מתוך הבנת מקומן החשוב של נשים בניהול כלכלת הבית לא נתפלא, כי גם בעבר הן נקראו לעודד את התפתחות הכלכלה הארץ ישראלית על ידי קניית מוצרים מתוצרת הארץ, כפי שנוכל ללמוד מקול קורא, שפנה אל האישה העברייה.
פנייה של התאחדות בעלי התעשייה אל האישה העברייה, יוני 1926 (S8\2276\1)
מי שטרם השתכנע לרכוש תוצרת הארץ ולא מוצרי ייבוא, בוודאי אמור היה להשתכנע לאחר קריאת את השיר "מעשיה בבעל תעשיה", שפורסמה בגיליון ראש השנה של כתב העת "כלנוע", ואותה אִייר אריה אלחנני, שגם עיצב את הסמליל הידוע של "יריד המזרח" – הגמל המעופף. בדרך הומוריסטית זו ניסו לשכנע את בעלי המפעלים להשקיע בתעשייה הארץ ישראלית.
"מעשיה בבעל תעשיה - חרוזי שירים לסוחרים מבוגרים" חוברת מאת מ. כרפס עם איורים של אריה אלחנני, 1932 לערך (S8\1579)
אין ספק שאחד השיאים של הפעילות הכלכלית ביישוב היו התערוכות ב"יריד המזרח". כ"ב מעלותיו מפורטות באקרוסטיכון שלפניכם:
מתוך עלון פרסומת ליריד המזרח, 24.9.1933 (S8\1579)
תערוכות היו אמצעי רב עוצמה לא רק לעידוד רכישת מוצרים מתוצרת הארץ אלא לחשיפת התוצרת הארץ ישראלית ברחבי העולם. לפניכם דוגמאות אחדות:
תערוכת האפנה העשירית מטעם המכון למסחר חוץ, ינואר 1945. צילום: א. הימלרייך (S8-665-13-4p)
קפריסין. תערוכה נודדת מתוצרת התעשייה בארץ ישראל. בין המוצגים: אביזרי אפנה, תכשיטים, ביגוד וכלי כתיבה, קפריסין, דצמבר 1944. צילום: א. הימלרייך (S8-654-3p)
מעיון במכלול התיקים, השמורים בחטיבה, מתברר כי פעולות נמרצות ומגוונות לחיזוק הביטחון הכלכלי של שכירים ושל עצמאיים כאחד וביסוס הארגונים הכלכליים בענפי התעשייה והמסחר השונים והאגודות הקואופרטיביות היו מהמרכיבים החשובים בביסוס המדינה בראשיתה.