סידור תפילה לחיילים היהודים בצבא הבריטי (DD1\2827)
בעיצומה של
מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940, הפיץ משרד הדפוס המלכותי הבריטי (His Majesty’s
Stationery Office) סידור תפילה ייחודי בעבור החיילים היהודים ששירתו בצבא הוד
מלכותו. הסידור, שאושר על ידי הרב הראשי של בריטניה, יוסף צבי הרץ, והופץ מטעם
הרבנות הראשית הצבאית הבריטית, נועד לשמש את החייל היהודי בזמן המלחמה כאשר הוא
רחוק מביתו.
חיילי הבריגדה היהודית בתמרוני נשק, 1945. צלם: טים גידל, אוסף קרן
היסוד (PHKH\1289753)
הפקת הסידור היא
עדות נדירה לשילוב בין דת לשירות צבאי של חיילים יהודים בצבא הבריטי, ומשקפת איזון
עדין בין המחויבות למסורת לבין מגבלות שדה הקרב. הסידור עוצב בפורמט קטן וקומפקטי (15X10
ס"מ) כדי שייכנס בקלות אל כיס המדים. נוסח התפילות ליום יום, לשבת ולמועדים קוצר,
והופיע בגרסאות בעברית ובאנגלית זו לצד זו.
פסח בקו החזית
ההגדה של פסח כלולה
גם היא בסידור בגרסה מקוצרת ומותאמת לתנאי השטח – מתוך הבנה שלרוב לחייל בחזית אין
שולחן ערוך, יין ומצות ואפילו זמן פנוי. נוסח ההגדה עובד בהתאם, והבחירה מה להשאיר
ומה להשמיט מעידה על המסרים החשובים של ליל הסדר באותם ימים.
קטעי ההגדה לליל הסדר בסידור לחייל (DD1\2827)
קצין יהודי קורא בהגדה בחגיגות ליל הסדר בקרבת טריפולי,
1943 (PHG\1005456)
חלקים
משמעותיים מנוסח ההגדה, שקשה לדמיין את ליל הסדר בלעדיהם, לא מופיעים בסידור
לחייל: ארבע הכוסות, עשרת המכות, כריכת המרור עם חרוסת, האפיקומן ושירי סוף הסדר.
עורכי הסידור ביקשו לשמור על המרכיבים המהותיים של ליל הסדר, המדגישים במה שונה
ערב פסח משאר הלילות והם כללו בו את "מה נשתנה", "עבדים
היינו", "ברוך שומר הבטחתו לישראל", "והיא שעמדה", אמירת
פסח, מצה ומרור והלל שלם (שנאמר בכל חג). כמו כן הם שילבו את הטקסטים המדגישים את ניצחון
עם ישראל במצרים ובכל דור ודור, כדי להעניק חיזוק ותמיכה לחייל הנמצא בלב המלחמה.
בסוף ההגדה, בעבור החיילים שיש ברשותם מצה ומרור, הובאו גם הברכות על אכילת מצה
ועל אכילת מרור.
סיום סדר פסח בסידור: הלל, ברכה על מצה ומרור – אם יש, וברכת המזון (DD1\2827)
אמנם לא היה
ברור אם יתאפשר לחיילים לחגוג סדר פסח כהלכתו, אך הצבא הבריטי הכיר בחשיבות הדתית
של החג בעבור חייליו היהודים, כולל מתנדבי היישוב. נוסף על סידור התפילה, הוא סיפק
לחיילים את המצרכים הדרושים לקיום ליל הסדר, כגון מצות ויין כשר, כדי לאפשר
לחיילים היהודים לשמר את מסורת החג גם בתנאי המלחמה.
בתקופה שבה העם
היהודי כולו עמד בפני סכנת השמדה, וחיילים יהודים רבים היו בחוסר ודאות לגבי גורל
משפחותיהם באירופה – קיום ליל הסדר, אפילו במתכונת מקוצרת ומצומצמת, היה מעשה של
עמידה לאומית. הרב יוסף הרץ,
שיזם את הפקת הסידור, ראה בחייל היהודי שליח של תקווה ועוצמה רוחנית. ההגדה הזכירה
ללוחמים את סיפורו העתיק של העם היהודי, שלא חדל לחפש חירות וצדק גם כאשר העולם
סביב באפלה.
תפילות משדה
הקרב
הסידור לחייל הודפס
בלונדון ב־2 בפברואר 1940, בפיקוחו של הרב הצבאי היהודי דאז, דיין מ. גולופ.
בהקדמה נכתב כי סידור זה דומה לסידור שהופץ בקרב חיילים לקראת סוף מלחמת העולם
הראשונה. פרט לתפילות היומיות ותפילות המועדים מופיעות בו תפילה מיוחדת לחיילים
בשירות פעיל ותפילה לפני יציאה לקרב, תפילה בזמן מלחמה, תפילה בעבור החולים
והפצועים ופרקי תהילים. בעמוד הראשון, לצד מקום לרשום את שם החייל, נדפס הפסוק "ה'
ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", שמברך
את החייל בשליחותו. בברכה זו גם אנו מתפללים לשלומם של
חיילי צה"ל, להצלחה במשימתם ולשובם הביתה במהרה.
תפילת בוקר של חיילי הפלוגה הארץ ישראלית ה־18, 1942 (PHG\1005533)
תפילה לחייל בשירות פעיל בתחילת הסידור:
"אנא תן לנו אומץ ועמידה איתנה למלא את חובתנו כבני ישראל
אמיתיים למען המלך והמולדת,
ולהיות שותפים אמיתיים במלחמה זו למען החירות והצדק"
(DD1\2827)
~ פורסם ב- 7.4.2025 ~