בית הנשיא

 

משפחת ריבלין היא משפחה יהודית ענפה, שמוצאה ממזרח אירופה. אבותיה עלו לארץ ישראל בראשית המאה ה-19 כחלק מעליית תלמידי הגר"א. חלקם התיישבו בירושלים, והשתלבו בקהילה היהודית, שזכתה לכינוי "היישוב הישן". רובי ריבלין נקרא על שם הסבא, ראובן ריבלין (1928-1863), מנהל "הוועד הכללי כנסת ישראל" בירושלים. הוועד שימש כנציגות הרשמית של הקהילות האשכנזיות בתוך הקהילה ומול השלטונות, וגם הוביל את הקמתן של שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה. כמנהל הוועד שלח הסב ראובן מכתב למשה הלוי, ראש רבני טורקיה (שכונתה על ידי יהודי התקופה "תוגרמה"), שבו הוא הבהיר שהם מקפידים על העברת רשימות מסודרות של העדה לממשלה ועל תשלום מס הצבא עבור מי שהיה פטור משירות, ולכן "אין צורך לזרז אותנו בדבר הזה. כי כבר הקדמנו נעשה לנשמע".

 

רבי ראובן ריבלין (PHAL\1612093)

רבי ראובן ריבלין במכתב לרב משה הלוי על העברת מס הצבא לשלטון, 1897 (A486\198)

 

רבי ראובן נשא לאישה את איטה רבקה, שנפטרה כעבור שנתיים בלבד במהלך לידת בנם יחידם, יוסף יואל 

(1971-1889). הוא לא התחתן פעם נוספת, וגידל את הבן לבדו. יוסף יואל למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ב"בית הספר למל" ובבית המדרש למורים של חברת "עזרה". הוא נטל חלק במאבק לחינוך בשפה העברית ב"מלחמת השפות", ונמנה על המורים, שהגישו את התפטרותם מהמוסדות של חברת "עזרה", ועברו ללמד ב"בית המדרש העברי למורים" בהנהגתו של דוד ילין. בשנת תרע"ז (1916-7) התנדב ללמד את ילדי מגורשי יפו ותל-אביב, שמצאו מקלט זמני בכפר סבא. הוא הוגלה לדמשק על ידי השלטון העות'מני, והוכנס לכלא. בהשתדלות המהנדס גדליה וילבושביץ והקהילה המקומית הוא שוחרר וחזר ארצה לזמן קצר בתום המלחמה, עד שההנהלה הציונית שלחה אותו פעם נוספת לדמשק כדי לנהל את בית הספר העברי לבנות, שפתחה שם.

 

יוסף יואל ריבלין, אוסף יעקב בן דוב (GNYBD\400606)

גיליון ציונים של יוסף יואל ריבלין מבית הספר "למל", 1905-6 (A486\224)

הודעה על פתיחת בתי ספר עבריים בדמשק, 1919 (S2\578)

יוסף יואל (במרכז התמונה) כמנהל ביה"ס לבנות בדמשק (A486 מיכל 3)

 

נסיעות רבות ערך יוסף יואל על קו דמשק-ארץ ישראל עד שהוחלט להחזירו ארצה בשנת 1922. הוא עבר לנהל את בית הספר לבנות בטבריה עד לנסיעתו לאוניברסיטה בפרנקפורט כדי ללמוד ערבית ואסלאם בעידוד מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית. לימודיו סייעו לו במפעל תרגום הקוראן לעברית בהוצאה של חיים נחמן ביאליק, תרגום הידוע בנאמנותו למקור הערבי. לאחר סיום הדוקטורט חזר ארצה. ב-1927 הצטרף אל המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית, שם הגיע למעמד של פרופסור. יוסף יואל כיהן גם כיו"ר הסתדרות המורים וכחבר בוועד הלשון העברית, שהפכה עם קום המדינה לאקדמיה ללשון העברית.

 

רישיון נסיעה של יוסף יואל ריבלין עם תיאור מפורט של הנוסע עם מספר רב של חתימות עקב נסיעותיו התכופות לארץ ישראל, 1920 (A486\224)

 

מכתב המלצה של ההנהלה הציונית לקראת נסיעתו לחו"ל של יוסף יואל ריבלין, 1922 (A486\289)

 

מכתב מיוסף יואל ריבלין לאביו ראובן מגרמניה, שבו תיאר את לימודיו אצל יוסף הורביץ ואת עבודת התרגום של הקוראן, 1922 (A486\289)

"...ומאושר הייתי לקבל ברכתך ברכת אב להתקבלי לאוניברסיטא – 

דבר שהפרופ' יהודה בעצמו מצא להצלחה בלתי רגילה בימים אלה, 

ומקוה אנכי כי ברכתך הטהורה תתקים ועוד תשבע נחת מרחל וממני."

 

יוסף יואל ריבלין נישא פעמיים. אשתו הראשונה, רחל, נפטרה ללא ילדים. אשתו השנייה, רחל "ריי"

 (2005-1904), השתייכה אף היא למשפחת ריבלין, מהענף החסידי של המשפחה. רחל "ריי" הקימה את בית החולים לפצועי לח"י ואצ"ל בירושלים, כיהנה כחברת מועצת העיר ירושלים, והייתה מראשי ארגון "בני ברית". היו לה שני ילדים מנישואיה הראשונים – אתי ואבנר. לזוג נולדו שני ילדים: ראובן (רובי), ואליעזר (לייזי).

 

רובי ריבלין, צילום: סקופ 80 (PHIS\1473361)

 

מאז קום המדינה היה יוסף יואל פעיל בתנועת "חרות", ובשנת 1957 אף הוזכר כמועמד אפשרי לנשיאות מטעמה. את חלום הנשיאות הגשים הבן כעבור 57 שנים. רובי עצמו אמר בריאיון לדורי מנור ("הו!" – גיליון 16), שאביו היה כל כך עסוק בתרגום לעברית של "אלף לילה ולילה", עד שלא היה מוצא זמן לעסוק בנשיאות לו היה נבחר. 

 

תעודת חבר של יוסף יואל ריבלין בתנועת חרות (A486\219)

 

רובי ריבלין נולד בשכונת רחביה בירושלים בשנת 1939, כשאביו היה בן 50, והוא דור שביעי בארץ. הוא למד ב"גימנסיה העברית" בעיר. במקביל לעבודתו כעו"ד שימש גם כיועץ משפטי לאגודת הספורט "בית"ר ירושלים", ולאחר מכן כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים. הוא נישא ליפה, ממנה נולד לו בנו הבכור יואל. לאחר גירושיו נישא בשנית לנחמה, ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר קריירה פוליטית ארוכה מטעם סיעת הליכוד כיהן כנשיא המדינה מאז יוני 2014.

 

נשיא הפרלמנט האירופי עם רובי ריבלין בעיר העתיקה, 29.10.91. צילום: יצחק הררי (PHIS\1473400)

 

גאוות משפחת ריבלין עוברת מדור לדור, ובאה לידי ביטוי בתיעוד משפחתי ובארגון כנסים משפחתיים. התעודות של יוסף יואל ריבלין נמסרו לארכיון הציוני בסוף שנות ה-2000 יחד עם ארכיונו האישי של בנימין ריבלין (2004-1915), שאביו אליעזר היה בן דודו של יוסף יואל. בנימין ריבלין שמר חלקי ארכיונים של קרובי משפחה ותעודות, הקשורות ליישוב היהודי בירושלים. הוא חקר את ההיסטוריה המשפחתית, וערך אילנות יוחסין שלה. בין המכתבים הרבים, שהשתמרו בארכיון, נמצא גם מכתב שבו דרש בשלומו של יוסף יואל, מזכיר את רובי ואת אשתו הראשונה, ומציע לערוך כנס של צאצאי משפחת ריבלין בארה"ב ובישראל.

 

מכתב מבנימין ליוסף יואל בו הוא מזכיר את רובי ריבלין, תשכ"ה-1965 (A486\91)​

​​​​​​​​