יהודי רוסיה: עצרו את הפרעות

מאת: משה גונצ'רוק, ארכיונאי והיסטוריון

 

פרוטוקול יוצא דופן מתעד את הפגישה, שנערכה בין נציגי הקהילות היהודיות לגנרל הרוסי אנטון דניקין בניסיון למנוע את הפרעות ביהודי רוסיה בזמן מלחמת האזרחים בעקבות מהפכת אוקטובר 1917. הפרוטוקול, שאותר לאחרונה בארכיון הציוני המרכזי, נשמר בארכיונו של נחום סוקולוב (1936-1859), מראשי התנועה הציונית בתחילת דרכה, שפעל רבות למען ניצולי הפרעות. 


תהלוכת המהפכה ברוסיה, דומברוביצה, 1917. אוסף אריה צנציפר רפאלי (PHZPR\1254820)

תהלוכת המהפכה ברוסיה, דומברוביצה, 1917. אוסף אריה צנציפר רפאלי (PHZPR\1254820)

 

בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה בין תומכי הבולשביקים והצבא האדום לבין תומכי המשטר הישן והצבא הלבן לאחר מהפכת אוקטובר (1917) והתמוטטות משטר הצאר סבלו יהודי אוקראינה ודרום רוסיה מפוגרומים רבים. לפי הערכות מדובר על כאלף פוגרומים בכ-530 קהילות יהודיות, שבהם נרצחו כ-200,000 יהודים.  

 

תחילה הסתייגו יהודי רוסיה מן הבולשביקים, אך בעקבות הפרעות האכזריות, שביצעו חיילי הצבא הלבן והאיכרים ביהודי אוקראינה ודרום רוסיה, גברה התמיכה במפלגה הבולשביקית מצד ההמון היהודי ברוסיה, וחלקם אף התגייס לצבא האדום, בבחינת הרע במיעוטו.

 

השטחים, שנכבשו על ידי הצבא הלבן - צבא המתנדבים בפיקודו של אנטון דניקין (1947-1872) - נשלטו על ידו כמעט לחלוטין בעזרת "מועצה מיוחדת". חיילי הצבא הלבן היו אחראים לחלק גדול מן הפוגרומים, שבוצעו ביהודים בשטחים אלה.


 ​קורבנות הפרעות של צבא דניקין באוקראינה, אוסף אריה צנציפר רפאלי (PHZPR\1256882)

קורבנות הפרעות של צבא דניקין באוקראינה, אוסף אריה צנציפר רפאלי PHZPR\1256882))

 

ביולי 1919 [אוגוסט לפי הלוח היוליאני], כשהצבא הלבן התקדם בקצב לכיוון מוסקבה, הגיעו נציגי הקהילות היהודיות מהערים יקטרינוסלב, חרקוב, רוסטוב על הדון וטגנרוג למטֶה הצבא הלבן, להיפגש עם הגנרל דניקין. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כחבר במטה הכללי בצבא האימפריה הרוסית, והם קיוו שהוא יוכל למנוע את הפוגורומים. פרוטוקול הפגישה, שאותר לאחרונה בארכיון האישי של נחום סוקולוב, מתעד את מהלך השיחה, וחושף את פרטיה. 


פרוטוקול פגישת נציגי הקהילות היהודיות עם הגנרל אנטון דניקין, 26.7.1919 (A18\708)

פרוטוקול פגישת נציגי הקהילות היהודיות עם הגנרל אנטון דניקין, בנוגע לפוגרומים נגד היהודים בדרום רוסיה, 26.7.1919 (לפי הלוח היוליאני: 8.8.1919) עמ. 1 (A18\708)


בתגובה לפניית נציגי הקהילות היהודיות - ברוק, ד"ר וילנסקי הרב ד"ר גולדנברג וד"ר יבינזון - תרץ הגנרל דניקין את הפגיעה ביהודים בתמיכה של היהודים שהם פגשו בדרך באויביהם הבולשביקים, ולכן קשה לו לשכנע את חייליו להימנע מפגיעה בהם. הוא גם התייחס לטענות בדבר יחס סגל הפיקוד שלו לקצינים ולחיילים יהודים, ששירתו בצבאו וחלקם אף שובץ בחטיבות נפרדות: "אני לא יכול להבטיח לך לא אהבה ליהודים ולא עוינות כלפיהם. באופן כללי, זה מצחיק לגשת לנושא הזה מנקודת המבט הזו... תמיד נלחמתי ותמיד אלחם נגד התופעה העגומה הזו. אבל המצב הוא כזה שקשה להילחם בה, ואני לא מצליח לחסל אותה לגמרי. המטה שלי, על פי החלטתו וללא רשותי, שולח יהודים מגויסים לצבא הלבן לשרת ביחידות נפרדות המורכבות מיהודים בלבד."


דניקין גם הבהיר, שבשלב זה הוא לא יכול להוציא פקודות רשמיות נגד פרעות ביהודים, אבל הבטיח לעשות מאמצים לעצור את הפרעות, ואמר: "אתם צריכים להאמין לי שכבר עשינו הרבה בעניין הזה. אם לא היינו עושים זאת, המצב היה עוד יותר גרוע." [תרגום חופשי לעברית]


פרוטוקול פגישת נציגי הקהילות היהודיות עם הגנרל אנטון דניקין, 26.7.1919 (A18\708) 

"הפגישה נמשכה שעה ורבע" פרוטוקול הפגישה, עמ. 5 (A18\708)


נציגי הקהילות היהודיות אף העבירו עצומה, שהופנתה ל"סגן השליט העליון של רוסיה וראש הצבא הלבן", כפי שכינה את עצמו הגנרל דניקין. בעצומה מתוארים מעשי הזוועה של חיילי צבא המתנדבים (חלק מהצבא הלבן) ביהודי רוסיה בערים ובכפרים הקטנים, שכללו פגיעות קשות, מכות, גניבות, ומעשי אונס. נציגי הקהילות כתבו על הציפייה הגדולה לקראת הגעתם של חיילי הצבא הלבן ועל התקווה, כי עם בואם ישחררו את התושבים מהשלטון הבולשביקי, אך כגודל הציפייה כך הייתה גדולה אכזבתם: "אנחנו מבינים שאתם פועלים למען שחרור העם והמדינה, ושאתה הגנרל הגיבור יחד עם קציניך פועלים למען החופש שלנו, אבל מאז שהגעתם והבולשביקים בורחים – אנחנו סובלים מאותן הפרעות שסבלנו מהן בתקופת הצאר". [תרגום חופשי לעברית].


עצומת נציגי הקהילות היהודיות ברוסיה אל הגנרל דניקין, 26.7.1919 (A18\708)

"לסגן השליט העליון של רוסיה וראש הצבא הלבן" - עצומת נציגי הקהילות היהודיות ברוסיה אל הגנרל דניקין, 26.7.1919 (לפי הלוח היוליאני: 8.8.1919) (A18\708)


תהלוכת אבל ביום הזכרון לפרעות צבא דניקין בפאסטוב, 1919. אוסף אריה צנציפר רפאלי (PHZPR\1256883)

תהלוכת אבל ביום הזכרון לפרעות צבא דניקין בפאסטוב, 1919. אוסף אריה צנציפר רפאלי (PHZPR\1256883)

 

יוזמה זו של יהודי רוסיה הייתה ככל הנראה הנסיון המאורגן היחיד מסוג זה להשפיע על מצב היהודים בזמן מלחמת האזרחים, אך התמשכות הפרעות מצד הכוחות השונים, כולל הבולשביקים, עד לסיום המלחמה בקיץ 1921 היא עדות לכשלונה.

 

דניקין אמנם לא הצליח לרסן את לוחמיו, קציניו וחייליו, אך היה הגנרל היחיד שנאות להיפגש עם הנציגים היהודים. בספר זכרונותיו, שפירסם לימים בפריז, הוא ניסה להסביר את הקושי למנוע מחיילי הצבא הלבן לפגוע ביהודים, וכתב: "צבא המתנדבים היה חדור עד הסוף באנטישמיות - מלמעלה למטה."

 

ארכיון סוקולוב מתעד פעילות ציונית עניפה, הוא עשיר וגדול במיוחד, ובימים אלה נרשם מחדש.




~ פורסם ב- 21.9.2023 ~

​​​​​​