ספר מהודר שאין כדוגמתו

מגילת "שיר השירים" נקראת בפסח, ומיוחסת לשלמה המלך. אמנים רבים ראו בה ביטוי לאהבה האולטימטיבית בין בני זוג, והושפעו ממנה. זאב רבן, מאמני "בצלאל" הבולטים, נשבה אף הוא בקסמו של הטקסט המקראי, וצייר סדרת ציורים בהשראת המגילה, שנכרכו לספר מרשים ביופיו.​


מאת: הילה כהן, יחידת חינוך והדרכה

שער מגילת "שיר השירים", זאב רבן, הוצאת "שיר השירים", 1930. (A245\811)

שער מגילת "שיר השירים", זאב רבן, הוצאת "שיר השירים", 1930. (A245\811)

 

זאב רבן נולד למשפחה חרדית  ב-1890 בלודז', פולין. בצעירותו עזב את הדת, אך לא את התרבות היהודית, שבאה לידי ביטוי ביצירתו העתידית. נטיותיו האומנותיות בלטו עוד בנעוריו, ובגיל 16 החל ללמוד פיסול ועיטור אדריכלי. הוא המשיך ללמוד באקדמיות לאומנות בגרמניה, בצרפת ובבלגיה בשיא תקופת האר־נובו – סגנון ציור, המאופיין בקווים ארוכים ומפותלים עם אלמנטים קישוטיים, שמקורם בעולם החי והצומח. רבן פגש בפריז את בוריס שץ, ששיכנע אותו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לצוות ההוראה במוסד החדש, שהקים בירושלים – "בצלאל". רבן נענה להצעה, ועם עלייתו ארצה ב-1912 התמנה לראש המחלקה לנחושת בבית הספר.

 

התעניינותו של רבן ב"שיר השירים" החלה כבר בתקופת לימודיו בפולין. הוא עבד על ציורים מלווים לפסוקי המגילה בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר שהה בחוות מגדל הסמוכה לכנרת בניסיון לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני. איוריו שילבו בין מאפייני אומנות המזרח והמערב תוך שימוש בנופים, בבעלי חיים ובצמחים אופייניים לארץ ישראל. הייתה זו אחת מן הפרשנויות הראשונות של הטקסט התנ"כי בראייה חילונית ומודרנית.


הפסוק הראשון של המגילה תחום במסגרת מאויירתהעמוד המקביל באנגלית לפסוק הראשון במגילה.

מימין: הפסוק הראשון במגילה תחום במסגרת מאויירת באשכולות ענבים, בציפורים ובשועלים. במלבן התחתון איור של שלמה המלך מנגן בנבל ולצִדו אריות על רקע ירושלים העתיקה. משמאל: העמוד המקביל באנגלית.

 

ההוצאה המהודרת של "שיר השירים" הודפסה על ידי  שלמה זלצמן בהוצאת "הספר" בברלין, וראתה אור לראשונה באפריל 1923. הספר בכריכה דמוית עור כולל שער צבעוני ו-25 איורים בצבע לפסוקים בעברית. בעמוד המקביל הופיע הטקסט באנגלית בתוך מסגרת מעוטרת שחורה. העמודים הופרדו בניירות שקופים, שעליהם הוטבע סמל ההוצאה. שתי מהדורות נוספות הודפסו: אחת עם כריכת בד ואחת עם כריכת עור, שכללה 500 עותקים ממוספרים. רבן הקדיש את הספר לבוריס שץ, ושלח עותקים ממנו גם לנציב העליון הרברט סמואל וללורד בלפור. את האיורים המקוריים תרם רבן לבית הנכות (מוזאון) "בצלאל", והם הוצגו בתערוכה השנתית של המוסד ב-1924.


הקדשה מאת רבן לבוריס שץ בפתיחת הספר

הקדשה מאת רבן לבוריס שץ בפתיחת הספר


פרסום בעיתון "העולם", 15 באוגוסט 1924.

"הידור שאין דוגמתו בכל הספרות העולמית. מתאים בתור קשוט מרהיב עינים לכל בית וביחוד לבית העברי." פרסום למהדורה השנייה של "שיר השירים" מאת זאב רבן בעיתון "העולם", 15 באוגוסט 1924. המהדורה השנייה הודפסה בפורמטים שונים, לאחר שעותקי המהדורה הראשונה אזלו.

 

המהדורה הראשונה זכתה להצלחה רבה, ומיד הודפסה מהדורה נוספת. המהדורה השלישית ראתה אור בשנת 1930 בהוצאת "שיר השירים", שהודפסה בדפוס עזריאל בירושלים, ואת התמונות הכינו ב"אדיסיון ארטיסטיק דה פריז". חלק מן העותקים נכרכו בכריכת בד או עור, בדומה למהדורת 1923, וחלק נכרכו באריג סקאי, שעליו הוטבעו בבלט שריגי פרחים, ושובץ בה תבליט נחושת עם דמותה של מלכת שבא. בספרים המהודרים הודפסו האיורים על נייר איכותי במיוחד, ורבן חתם על כל איור.


כריכת סקאי מעוטרת בפרחים ובמרכזה תבליט נחושת, שעליו דמותה של מלכת שבא.

כריכת סקאי מעוטרת בפרחים ובמרכזה תבליט נחושת, שעליו דמותה של מלכת שבא.

 

האלבום  היפהפה שימש כמתנה מרשימה, ואכן, בארכיון הציוני שמור עותק שנתן אברהם הרצפלד לזיגמונד והני גסטטנר כאות תודה על שאירחו אותו באחוזתם באנגליה בקיץ 1945. גסטטנר, בנו של ממציא מכונת השכפול הראשונה, ניהל את חברת "גסטטנר" לציוד משרדי, ובנוסף כיהן כנשיא קרן קימת לישראל באנגליה, ותרם רבות ליישוב ולמדינת ישראל. מגילת שיר השירים המהודרת הועברה לארכיון הציוני כחלק מארכיון משה שרת. גסטטנר ושרת נפגשו בהזדמנויות שונות, וייתכן ובאחת מהן מסר לו את המגילה.

 

מבט על האיורים עצמם: במרכז כל איור נושא מרכזי וסביבו מסגרת, המורכבת ממוטיבים של ציפורים, פרחים, צורות גיאומטריות ואלמנטים אדריכליים בהשפעת אומנות רוסית, אומנות ערבית וכתבי קודש. דמות האהוב מאוירת לעיתים כרועה ולעיתים כמלך בזיקה לדואליות, הקיימת בטקסט עצמו. לבני הזוג יש ייצוג גרפי באמצעות חיות המלוות אותן: אריה ואיילה. הנוף הארץ ישראלי ניבט מהציורים, ולדמויות חזות מזרחית – גלימה, טורבן או כאפיה, סנדלים תנ"כיות וזקן ארוך. סמלים מן המקורות היהודיים מופיעים לצד דימויים מיתולוגיים ונוצריים. 


המלך שלמה ורעייתו מובלים ברחובות ירושלים

המלך שלמה ורעייתו מובלים ברחובות ירושלים במרכבה שבחזיתה מגן דוד. מלאכים מכונפים אוחזים בחרבות תחומים במסגרת.


איור לפסוק "קול דודי הנה זה בא" – בני הזוג משוחחים מבעד לסורגי החלון.

"קול דודי הנה זה בא" – בני הזוג משוחחים מבעד לסורגי החלון. הרועה בלבוש המזרח ובכאפיה. במסגרת עיטורי תאנה וגפן ובראשה שני שועלים.


הרועֶה מלקט שושנים, הרועָה וחברותיה מחוץ לחומות ירושלים, ובני הזוג יחד.

איור תיאטרלי של שלוש תמונות בין עמודי שיש מפוארים: הרועֶה מלקט שושנים, הרועָה וחברותיה מחוץ לחומות ירושלים, ובני הזוג יחד. מעליהם עיטורי יונים ופרחים.


איור לפסוק "לכה דודי נצא השדה"

"לכה דודי נצא השדה" – במרכז האיור בני זוג מתנשקים, נתונים במסגרת, המשלבת שריגי רימון מצד אחד וגפן מצד שני. הפסוקים בעברית נתונים בתוך לוחות הברית, ומשני צִדם שומרים אריות מכונפים.

 

"שיר השירים" משקף את יצירתו של רבן ושל אמני "בצלאל" הראשונים, ששילבו בין מזרח ובין מערב תוך האדרת ארץ ישראל והמתיישבים אשר השיבו לחיים את האומה היהודית העצמאית, כפי שהיה בימי התנ"ך.




​~ פורסם ב- 17.4.2024 ~​

 

​​​