מאירים את תל אביב

פריטי המאה בסימן חג האור:

חיבור תל אביב לרשת החשמל - המהלך ההיסטורי עליו ניצח פנחס רוטנברג, האיש שהביא את בשורת האנרגיה לתושבי ארץ ישראל.

מאת ד"ר מרדכי נאור

הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל ב-1917 נתן את האות לתחילתה של התקופה המודרנית בארץ. בעולם הגדול כבר היו ידועים השימושים הרבים בזרם החשמלי – לאור ולכוח – אך בארץ ישראל טרם היה ייצור חשמל מסחרי. במקומות אחדים השתמשו בגנרטורים קטנים, שנקראו "דינמו" (Dynamo).

ועד העיר תל אביב (לימים העירייה) נתן את דעתו לנושא החשמל, הרבה לפני שהוקמה תחנת-הכוח הראשונה בעיר. הוועד החליט לרכוש גנרטור בהספק של 35 קילוואט לשאיבת מים, להארת הרחובות המרכזיים ולאספקת חשמל לבתים פרטיים. הגנרטור החל לפעול בסתיו 1920, אך הצליח לספק חשמל להפעלת באר מים אחת ולשימוש פרטי בבתים מעטים. הייתה זו רשת חשמל מוגבלת ולא מקצועית, והיא הגיעה רק למעט מבתי העיר. למרות זאת במִנשר עירוני משנת 1922 התגאה הוועד, כי בעיר המתפתחת פועלות 768 נורות חשמל.

פנחס רוטנברג (PHG\1013838)

פנחס רוטנברג, האיש ש"חִשמל את ארץ ישראל", קיבל זיכיון מהבריטים להקמת מפעל חשמל בארץ, ורצה להפיק חשמל בכוח המים באופן מסחרי. על רקע עיכובים בהקמת המפעל הוא פנה בינתיים להקמת תחנות כוח "קלוריות" (מופעלות בדלק) בערים הגדולות. התכנון היה להתחיל בעיר יפו, שתל אביב הייתה מעין פרבר שלה, אך העירייה סירבה לקבל "חשמל יהודי". כיוון שכך פנה לתל אביב הקטנה. בחורף 1922 הזמין רוטנברג לתחנת הכוח המתוכננת שני מנועי דיזל, כל אחד בהספק של 500 כוחות-סוס. הוא קיבל מגרש גדול מעיריית תל אביב, ובאוגוסט 1922 נכנסו עבודות ההקמה של תחנת-הכוח מונעת בדלק להילוך גבוה. תוך חודשים ספורים קם בניין גדול במושגי הימים ההם במזרח העיר, בין רחוב החשמל לדרך בגין של ימינו. באביב 1923 היה הכול מוכן להפעלת התחנה. ב-10 במאי חתמו עיריית תל אביב ורוטנברג על שני הסכמים נפרדים, שביטלו את מערכת אספקת החשמל העירונית הקודמת: האחד, "חוזה לשם הספקת אנרגיה אלקטרית לעירית תל אביב", והאחר "חוזה בשביל הקמת רשת-חלוקה לשם הספקת אנרגיה אלקטרית ובשביל הכנתה וחלוקתה בתוך השטח של העיריה". במקביל הקים רוטנברג את "חברת החשמל ליפו" כחברת בת ל"חברת החשמל לארץ ישראל".

פועלים ועובדים בהפסקה בזמן בנייתה של תחנת החשמל, 1923, מאוסף האלבומים (PHAL\1601329)

מפעל החשמל של רוטנברג בתל אביב לאחר סיום בנייתו, אוסף קרן היסוד (NKH\490199)

העתק של העמוד הראשון והאחרון של החוזה הראשוני בין עיריית תל אביב ובין רוטנברג לאספקת אנרגיה סולארית וחלוקתה, 10.5.1923 (J56\1)

 בימים הבאים התפרסמו בעיתונות הארץ ישראלית מודעות גדולות מטעם חברת החשמל ליפו בע"מ, שהודיעה כי "תתחיל בקרוב להספיק זרם חשמלי". עוד הובטח, כי עובדי החברה יבדקו בקפדנות את רשתות החשמל המצויות בבתי תל אביב, ו"שום אינסטלציה פנימית לא תחֻבר אל רשת החברה בטרם שתִבחן על ידה".

מודעה בעיתון "הארץ" מטעם חברת החשמל ליפו בע"מ בנוגע לתחילת אספקת החשמל על ידה, 12.6.1923

 בחודשים מאי ויוני 1923 פשטו עובדי חברת החשמל על רחובות תל אביב ובתיה, הציבו עמודי חשמל, מתחו קווים, והסירו את הרשת המאולתרת והמסוכנת של חוטים וחיבורים שהייתה קודם לכן. עם קבלת האישור של המפקח מטעם ממשלת המנדט החל החשמל לזרום מתחנת הכוח.

עבודות לחשמול תל אביב, הרכבת מכונות, 1923. מאוסף האלבומים (PHAL\1601341)

עבודות לחשמול תל אביב, הנחת כבלים, 1923. מאוסף האלבומים (PHAL\1601351)

עבודות לחשמול תל אביב, הנחת כבלים, 1923. מאוסף האלבומים (PHAL\1601352)

פריט מאה: צוות עובדי חברת החשמל מניחים את התשתית לחיבור בתי תל אביב לתחנת הכוח הראשונה בארץ, יוני 1923. צלם: ז. בריל, מאוסף האלבומים (PHAL\1601360)

לוח הבקרה בתחנת החשמל, 1923. אוסף האלבומים (PHAL\1601368)

אולם המכונות בתחנת החשמל, אוסף האלבומים (PHAL\1601369)

החשמל החל להאיר את רחובות תל אביב ב-10 ליוני 1923. בעיתון "הארץ" דווח: "'כל יום ראשון עבדו פועלי הרשת במרץ יוצא מן הכלל, ובשבע שעות לפנות ערב היה הכֹל מוכן. בחצי תשע [20:30] בא ה'[אדון] רוטנברג, בלוויית סגן מושל יפו לרחוב נחלת בנימין קרן אלנבי, נכנס אל הטרנספורמטור ובעצמו שלח את הזרם מן התחנה, שהאיר שש עששיות גדולות באור מבריק. מיד התאסף קהל גדול, שמִלא את הרחוב וערך אובאציה [תשואות] סוערת לרוטנברג והריע לכבודו בקריאת הידד" [12.6.1923]

 

תחנת הכוח מוארת בלילה, 1923. צילום: ז. בריל (PHAL\1601373)

   תחנת הכוח התל אביבית הפיקה 0.75 מגוואט חשמל. תוך שנתיים הוקמו שתי תחנות-כוח נוספות, בחיפה ובטבריה, וחברת החשמל ייצרה 2 מגוואט. ב-1932 נחנכה סוף-סוף תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית בנהריים, שייצרה חשמל בהיקף אדיר לאותה תקופה – 12 מגוואט (השטח, שעליו הוקמה תחנת הכוח בנהריים, הוחזר לירדנים באוקטובר 2019 בהתאם להסכמי השלום עם ישראל). עם הקמת תחנת הכוח רידינג ב-1938 וחיבור תל אביב לרשת הארצית פחת הצורך בפעולת תחנת הכוח הראשונה וב-1957 הופסקה פעילותה לחלוטין.

תחנת הכוח בנהריים, 1933 (PHG\1001050)