המרוץ למיליון עולים

בעוד ניצולי שואה שוהים במחנות העקורים באירופה, ניסו ראשי היישוב לפעול לפתיחת שערי הארץ בפניהם. הנהלת הסוכנות התכנסה בביתו של דוד בן-גוריון כדי לקבוע מהם המסרים המרכזיים, שיש להציג בפני ועדה חדשה שמונתה לנושא זה – ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית. התוכנית של הסוכנות היהודית להעלאת מיליון עולים ארצה נשלפה מהמגירה.

 

 פליטים יהודים במחנות העקורים (PHG\1081226)

פליטים יהודים במחנות העקורים (PHG\1081226)

 

דוד בן-גוריון התלבט תחילה אם לשתף פעולה עם ועדת החקירה, אך בסופו של דבר החליט כי זו הזדמנות לממש את תוכניתו משכבר להעלות לארץ ישראל חלק משמעותי מיהודי אירופה כדי להצילם מציפורני הנאצים וכבסיס להקמת המדינה היהודית. תוכנית זו נולדה ב-1942, לאחר שהוצגו להנהלת הסוכנות עדויות מהימנות על היקף ההשמדה באירופה. בן-גוריון הגה את הקמתה של "ועדת התיכון" (המכונה גם "ועדת התיכנון" ו"ועדת הארבעה") לצורך קליטה מיידית של מיליון יהודים מאירופה. שלושה מנהיגים נוספים הועמדו בראש הוועדה: ראש המחלקה המדינית, משה שרת (שרתוק), מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, אליעזר הופיין, וראש המחלקה למסחר ותעשיה בסוכנות היהודית, אמיל שמורק. אמנם, "תוכנית המיליון" להצלת יהודי אירופה לא צלחה, אולם הוועדה העמידה יסודות לתכנון ארוך טווח בנושאי תשתיות, התיישבות, קרקעות, מים, פיתוח תעשייתי וכלכלי ודמוגרפיה של היישוב היהודי בארץ.


הנהלת הסוכנות היהודית בישיבה בירושלים, 1944, אוסף קרן היסוד.

הנהלת הסוכנות היהודית בישיבה בירושלים, 1944, אוסף קרן היסוד. מימין לשמאל: דוד בן-גוריון, חיים ויצמן, יהודה לייב פישמן, אליעזר קפלן ומשה שרת (שרתוק) (NKH\453850)


משהוכרז על הקמת ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, כבר הייתה בקרב מתכנני היישוב עבודת מטה מוכנה בחלקה ואסטרטגיה ברורה כיצד לשכנע שהיישוב בארץ ישראל ערוך ומסוגל לקלוט את מירב שארית הפליטה. כחודש וחצי לאחר הסכמת בווין נדרשה הנהלת הסוכנות להחליט מה תהיה המדיניות הציונית, שתוצג בפני הוועדה. הנהגת היישוב ביקשה לנצל את המלצתו של האריסון באשר לאישורי הגירה ל-100,000 ניצולים, והחלה לחבר תוכניות לקליטה מיידית.

 

הנהלת הסוכנות היהודית התכנסה ביומה הראשון של שנת 1946 לישיבה בביתו של דוד בן-גוריון, ארבעה ימים לפני כינוסה הראשון בארה"ב של הוועדה האנגלו-אמריקנית. ד"ר שמורק מנה את מטרות ועדת התכנון: "יש להוכיח שלושה דברים: 1) שארץ ישראל יכולה לקלוט 4 מיליון יהודים בכלל; 2) שארץ ישראל יכולה לקלוט בזמן הקרוב מיליון יהודים; 3) לבסס את הדרישה ל- 100,000 סרטיפיקטים, וזה יהיה פתרון-ביניים." על כך הוסיף בן-גוריון יעד נוסף: "הדרישה שלנו למסור לסוכנות היהודית את השלטון על העליה וההתיישבות; זה כשלב-קודם למדינה יהודית: הרחבת סמכויות הסוכנות היהודית." בן-גוריון רצה שההחלטות הנוגעות לעלייה יימסרו לידי הסוכנות, ולא יוגבלו על ידי הבריטים. משה שרת הוסיף שאין לחכות להערכות בנוגע ליכולת קליטת הפליטים על מנת לנקוב במספר: "עלינו להסתגל למצב. אנחנו איננו יכולים לפתור את שאלת קליטת הפליטים רק לאחר בירור יכולת הקליטה; אנחנו צריכים לדעת כמה יהודים ישנם באירופה, שיש צורך להעבירם; מהן אפשרויות הארץ בתקופה הקרובה."


פרוטוקול מישיבת הנהלת הסוכנות בנוגע לעמדתה בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית (S100\48)פרוטוקול מישיבת הנהלת הסוכנות בנוגע לעמדתה בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית (S100\48) 

פריט מאה: פרוטוקול מישיבת הנהלת הסוכנות בנוגע לעמדתה בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית (S100\48)

 

בשבועות הבאים נעשתה בניצוחו של משה שרת עבודת מטה נמרצת לקראת בואה של הוועדה האנגלו-אמריקנית. הוכנו דוחות מפורטים בנושאים, הקשורים לאפשרות לקליטת עולים המונית בארץ ישראל. הוועדה החלה את מסעה במחנות העקורים באירופה, אחר כך במדינות ערב, שם שמעה את עמדתם, ובמרץ 1946 ביקרה בירושלים כדי לשמוע את עמדת הנציגים הציוניים.


 דוד בן-גוריון מעיד בפני חברי הוועדה האנגלו-אמריקנית, 1946

דוד בן-גוריון מעיד בפני חברי הוועדה האנגלו-אמריקנית, תמונה פנורמית, 1946 (PHG\1007570)


חברי הוועדה האנגלו-אמריקנית בביקור בכותל, צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1362654)

חברי הוועדה האנגלו-אמריקנית בביקור בכותל, צילום: צבי אורון (אורושקס) (PHO\1362654)

 

הדו"ח המסכם של הוועדה הוגש בסוף אפריל, וכלל המלצה לאישור מיידי של 100,000 סרטיפיקטים עבור העקורים באירופה וביטול תקנות הספר הלבן, אולם הדו"ח הטיל ספק באשר לאפשרות לפיתוח משמעותי של הארץ לפני השגת פתרון לשאלות המדיניות. הוועדה הדגישה את הצורך בשוויון מלא בין הצרכים של הערבים ושל היהודים ואת הצורך בהמשך השלטון הבריטי עד להשגת הסכם נאמנות בפיקוח האו"ם. ממשלת בריטניה דחתה את המלצות הוועדה בנוגע לעלייה לארץ, ובן-גוריון, שהעריך כי לא יוכל לקבל את מבוקשו בדרכים דיפלומטיות, החליט על חידוש המרי נגד המנדט הבריטי.


שער הדו"ח המסכם של הוועדה האנגלו-אמריקנית (DD1\949)

שער הדו"ח המסכם של הוועדה האנגלו-אמריקנית (DD1\949)


"תוכנית המיליון" נכנסה למגירה פעם נוספת, ויישומה נדחה בשנים אחדות עד לאחר הקמת מדינת ישראל. האוכלוסייה היהודית מנתה אז כ-650,000 איש, ובן-גוריון הציג בפני הכנסת תוכנית להכפיל את מספר התושבים במהלך ארבע שנים. הוחלט כי שערי הארץ יהיו פתוחים בפני כל העולים למרות הקושי בקליטת עולים המונית במדינה, שזה עתה קמה. רבים מהעולים הגיעו ממדינות ערב וממדינות מוסלמיות. בסוף שנת הושלם 1949 היעד הנכסף של מיליון תושבים יהודים במדינת ישראל.


כרזה של הסוכנות היהודית לציון מיליון יהודים בישראל, דצמבר 1949. עיצוב: ר. שלוס (KRA\2056)

כרזה של הסוכנות היהודית לציון מיליון יהודים בישראל, דצמבר 1949. עיצוב: ר. שלוס (KRA\2056)


כרזה של קרן קימת לציון מיליון יהודים בישראל, חנוכה תש"י, 1949. עיצוב: פרסום רוזנר (KRA\139)​​​​

כרזה של קרן קימת לציון מיליון יהודים בישראל, חנוכה תש"י, 1949. עיצוב: פרסום רוזנר (KRA\139)​​​​

​​​