שלח את עמי

ארגוני סטודנטים יהודים ברחבי העולם הבינו את הכוח שיש בידיהם, והחליטו להתאחד וללחום עבור מטרות משותפות באמצעות ארגון גג בשם ווג'ס (World Union Of Jewish Students). אוספי הארגון שמורים בארכיון הציוני, וחלק נכבד מהם מוקדש לאחד המאבקים הידועים של הווג'ס – הקמפיין למען יהודים מסורבי עלייה ואסירי ציון בברית המועצות לשעבר בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

 

מאת: שירלי מיכאלי, ארכיונאית בארכיון הציוני

 

הווג'ס, ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים, נוסדה באנטוורפן, בלגיה, בשנת 1924 על ידי הרש לאוטרפכט ואלברט איינשטיין, שגם כיהן כנשיאה הראשון, במטרה להילחם באנטישמיות​ באוניברסיטאות ברחבי אירופה ובחוקי ה"נומרוס קלאוזוס" אשר קבעו, כי רק מספר מוגבל של סטודנטים יהודים רשאי ללמוד בקמפוסים. בתפקיד נשיא ההתאחדות כיהן גם דוד בן-גוריון, ובין סגני הנשיא כיהנו חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק וזיגמונד פרויד. הארגון נועד "לטפח את אחדותם של סטודנטים יהודים ברחבי העולם ולחתור להבטחת השתתפותם בהגשמת שאיפותיו של העם היהודי, בהמשכיותו ובפיתוח מורשתו הדתית, הרוחנית, התרבותית והחברתית."

 

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ההתאחדות מעורבת במתן מקלט לסטודנטים, שסבלו מרדיפות הנאצים, וכן בפעולות הצלה ורווחה בשיתוף עם ארגונים כגון אונסק"ו. לאחר מלחמת ששת הימים הפכה ההתאחדות לארגון פרו-ציוני, התומך בעלייה ובפעילות למען מדינת ישראל. בשנת 1979 עברו משרדי המרכז העולמי של ההתאחדות מלונדון לירושלים, ומטרותיה העיקריות של ההתאחדות היו חיזוק ארגוני הסטודנטים היהודים, חיזוק הקהילות היהודיות בתפוצה, חיזוק הקשר בין התפוצות לישראל וחיזוק התודעה היהודית והציונית בקרב הסטודנטים היהודים תוך שימוש במסגרות לאומיות ובינלאומיות לחיזוק הזהות היהודית.

 

"גלויות מזמרות", כרטיסי ברכה לחגים בצירוף תווים משירי החג, ניתנו כשי ליהודי ברית המועצות מטעם הווג'ס לחיזוק הזהות היהודית, 1985 (F50\481)

 

סיפור מאבקם של יהודי ברית המועצות לצאת מ"מסך הברזל" ולעלות לישראל היווה חלק מרכזי בפעילות הווג'ס בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם למדינת ישראל דוכאו תחת השלטון הקומוניסטי. ברית המועצות ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, ורדפה אחר יהודים שנחשדו בפעילות ציונית ויהודית. המשפט "שלח את עמי" הפך לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר – סיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות.

 

"ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך", המשפט משירו של ר' יהודה הלוי, שימש כמקור לכינוי "אסיר ציון". אסירי ציון היו אלה שנעצרו בשל יהדותם או בגלל יחס האיבה של הארץ, שבה נעצרו, כלפי ישראל. רבים מהם נעצרו ברוסיה תחת השלטון הקומוניסטי, שהפך את הדיונים המשפטיים בעניינם למשפטי ראווה כחלק מתעמולה אנטי ציונית. בין אסירי ציון הידועים ניתן למנות את נתן (אנטולי) שרנסקי, שפעל בשנות ה-70 למען אסירי ציון ומסורבי עלייה יהודים והפך לדוברם הלא-רשמי. פעילותו התפרסמה בעולם, וגרמה לכך שנשלח למאסר ממושך ב-1977 באשמת ריגול ובגידה. גם מהכלא הוא המשיך לעורר את המודעות העולמית להפרת זכויות יהודים, והופעל לחץ בינלאומי כבד על ברית המועצות לשחררו. הוא שוחרר לבסוף ב-1986 במסגרת חילופי אסירים עם ארה"ב, ועלה לישראל. אסיר ציון מוכר נוסף הוא יולי אדלשטיין, שביקש לעלות לישראל ב-1979, אך בקשתו סורבה. שנים אחדות לימד עברית במוסקבה, ובעקבות פעילותו הציונית נעצר בידי הק.ג.ב באשמת שווא של החזקת סם אסור. לאחר כשלוש שנים שוחרר, ועלה לישראל עם משפחתו.

 

בקשת רישיון ממשטרת ישראל בשם הווג'ס עבור עריכת אסיפה למען יהודי ברית המועצות בבנייני האומה, ספטמבר 1987. בין הנואמים אסירי ציון לשעבר יולי אדלשטיין, כחודשיים לאחר שעלה לישראל (F50\1087)

 

ארגון הווג'ס נרתם למאבק, שהגיע לשיאו בשנות ה-80. הוא יזם, ארגן ונטל חלק בפעילויות רבות למענם של יהודי ברית המועצות, ונתן את הטון בעיקר בקרב הדור הצעיר. דוד מקובסקי, יו"ר הווג'ס, ניסח זאת כך: "עכשיו הזמן הקריטי לפעולה למען יהודי ברית המועצות מאחר ומעצמות העל מנהלות משא ומתן על יחסים חדשים ביניהן. אנו צריכים לדאוג כי נושא זכויות האדם לא ירד מסדר יומם של מנהיגי שני הגושים, כי אם לא עכשיו אימתי?" (מתוך עלון תעמולה לשבוע ההזדהות, 1986)

 

מאבקו של הווג'ס למען יהודי ברית המועצות חתר להשיג מספר מטרות: לאפשר ליהודים לשוב למולדתם ההיסטורית, ישראל; להפסיק את מסע הרדיפות נגד פעילי העלייה והמורים לעברית, ולאפשר ליהודים החיים בברית המועצות ללמוד עברית, לעסוק בתרבות יהודית ולחיות לפי דתם; לשחרר את פעילי העלייה ואסירי ציון ממעצר, ולאפשר לאלה שריצו את עונשם לצאת מברית המועצות; להפסיק את המסע האנטי-ציוני ולחדול מגילויי אנטישמיות.

 

עיקר המערכה היה בזירה הבינלאומית. פעילות זו כללה, בין היתר, הפגנות, פניות לממשלות זרות ולגופים שונים והפעלת לחצים למען מתן חופש ליהודי ברית המועצות והיתר לעלייתם לישראל. כמו כן התקיימו מצעדים, עצרות, מפגני מחאה במשרדי "אירופלוט" בג'נבה, שביתות רעב ותפילות ליד הכותל המערבי.

 

שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל, בכנס של ווג'ס "יוצרים עתיד" בבנייני האומה, ירושלים, 1985 (F50\204-9p)

 

פעילות נוספת הייתה ארגון שבוע הזדהות בינלאומי של סטודנטים עם סטודנטים מסורבי עלייה בברית המועצות. במהלך שבוע זה תואמו והתקיימו אירועים רבים בקרב ארגוני סטודנטים בארצות הברית, בריטניה, צרפת, בלגיה, שווייץ, גרמניה, אוסטריה, דרום אפריקה וישראל.

 

סיכה שיוצרה עבור שבוע הזדהות עם יהודי ברית המועצות, 1986 (F50\107-1tz)

 

בעקבות הלחץ שהופעל עליה החליטה ברית המועצות לשחרר את נתן שרנסקי. שרנסקי היה הפנים המזוהות עם המאבק לשחרור אסירי ציון, והשלטונות הרוסיים חשבו שבכך יצליחו להשקיט את הארגון. אף על פי כן עמדת אנשי ווג'ס נותרה בעינה, שלפיה לא ירפו מהלחץ עד לשינוי במדיניות השלטון הסובייטי כלפי היהודים, ואף הוחלט להחריף את המאבק.

 

"ברוך שובך הביתה" – כנס שארגן הווג'ס לכבוד נתן שרנסקי אחרי שעלה לארץ ישראל, 1986 (F50\204-4p)

 

בוושינגטון התקיים יום עיון מטעם השדולה היהודית, שבו לקחו חלק 800 סטודנטים שנפגשו עם סנטורים ועם אנשי קונגרס כדי להביע באוזניהם את דאגתם לגורל יהודי ברית המועצות. הסטודנטים קיבלו תדרוך לפעולות בבית הלבן, הקפיטול ומשרדי חברי הקונגרס, וביקשו לדעת מה עשה כל חבר קונגרס למען יהודי ברית המועצות. לאחר יום העיון המשיכו הסטודנטים בפעילויות שונות ובכתיבת מכתבים לראשי ממשל ואישי ציבור.

 

יוסף אברמוביץ, יו"ר הווג'ס, בשגרירות ארצות הברית כחלק ממסע התעמולה לשחרור אלכסיי מגריק ממאסר בברית המועצות, 1986-7 (F50\836-2p)

 

מכתבים ומברקי מחאה נשלחו לתובע הכללי של ברית המועצות במקרי מעצר ומאסר של פעילי עלייה. בבאר שבע אורגן כנס סטודנטים יהודים, שבו לקחו חלק 195 משתתפים מ-14 ארצות, ובו תוכננה האסטרטגיה לפעולות בעתיד למען יהודי ברית המועצות. אלפי אזרחים, כולל ילדים, הכינו גלויות ברכה, שנשלחו למשפחותיהם של אסירי ציון לקראת החגים. באוניברסיטה העברית בירושלים התקיים אירוע גדול, שבו השתתף גם אלוף ברית המועצות לשחמט, בוריס גולקו, מסורב עלייה לשעבר שעלה לישראל באביב 1986. באירוע זה נטלו חלק גם ילדים, כשעל חולצותיהם שמות של אסירי ציון הכלואים בכלא הסובייטי.

 

אלוף השחמט בוריס גולקו ולוח שחמט ענקי באירוע באוניברסיטה העברית, 1986 (F50\375)

 

אלכסיי מגריק, הוא דוגמה אחת מיני רבות למאבק העיקש של ווג'ס למען שחרורם של אסירי ציון. מגריק, נגן צ'לו, משורר ומורה לעברית, נכלא בכלא אומסק שבסיביר באשמת שווא על שימוש בסמים בשנת 1986. הגורם לכך היה בקשתו לעלות לישראל ולהתאחד עם אביו ועם אחותו. הפגנות ענק, מחאה ציבורית רחבה ופנייה לאישי ציבור התקיימו למען שחרורו מן הכלא. שלטונות ברית המועצות נכנעו ללחצים, והפחיתו את עונשו למחצית. חודשים אחדים לאחר שחרורו אושר לו לעלות לישראל יחד עם משפחתו.

 

פרסום של הווג'ס על גורלו של אלכסיי מגריק, גיוס פעילים להפגנות ופעולות מחאה, 1986-7 (F50\1087)

WUJS REPORT, ידיעון הארגון, מציג כתבה בעיתון "דבר" על יוסף אברמוביץ, יו"ר הווג'ס, שפתח בשביתת רעב לאות הזדהות עם אסירי ציון, 26 במרץ 1987 (F50\1175)

 

עד להתפרקותה הסופית של ברית המועצות בשנת 1991 פעל ארגון ווג'ס ללא לאות למען יהודים מסורבי עלייה ואסירי ציון בברית המועצות. ”כל עוד נרדף יהודי אחד, ונמק אי שם בכלא, אין יהודים בני חורין בכל מקום בעולם. יש לפעול למען היהודים הכלואים והנרדפים בברית המועצות ולהדגיש כי פשע רדיפתם מכוון כנגד כל יהודי, בכל מקום בעולם. אין נושא יותר אציל ומאבק יותר צודק ודחוף מאשר הדאגה והמאבק לגורל יהודי ברית המועצות". מילים אלה, שנאמרו על ידי חתן פרס נובל לשלום וניצול השואה, אלי ויזל מסכמות היטב את הערבות ההדדית ואת המחויבות של ארגון ווג'ס לגורל יהודי ברית המועצות.

 

כנס "יוצרים מחויבות לעם היהודי": יו"ר ווג'ס, דוד מקובסקי, ויצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל, 1987 (F50\1185)

 

החומר הארכיוני של ווג'ס נמסר לארכיון הציוני על ידי מטה הארגון בירושלים, ורישומו הסתיים לאחרונה. החטיבה כוללת חומרים מגוונים: דו"חות, פרוטוקולים, התכתבות, תצלומים, כרזות, פריטים מוזאליים, תקליטונים ועוד. החטיבה מציגה את פעילות ארגוני הסטודנטים למען קהילות יהודיות במצוקה, פעילות בתחומי חינוך והסברה, מאבק באנטישמיות ובגזענות, עידוד עליית סטודנטים לישראל וסיוע בקליטתם ושיתופי פעולה עם גופים נוספים. ארגון הווג'ס ממשיך לפעול גם כיום.

​​​