כתבה בשיתוף עם מוקי צור
בארכיון הציוני שמורים גם אוספים של פריטים מוזיאליים, ובהם אוסף יוצא דופן של סיכות והמטבעות. זהו אוסף מגוון הכולל מדליות, מדבקות, בולים שטרות ומטבעות כסף, ומשקף את השפה הסימבולית ששימשה את מוסדות ואירגונים בתנועה הציונית לזרמיה ובכלל, לצורך הנחלת רעיונותיהם. הסיכות הוכנו עבור אירועים חשובים, כגון כינוסי הקונגרסים הציוניים, או לציון פועלם של אישים מרכזיים בתנועה הציונית. באוסף הסיכות יש יצוג לאירגונים ולמוסדות המרכזיים שפעלו במסגרת התנועה הציונית קק"ל, האצ"ל, לח"י, ולאישים כגון תיאודור הרצל, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, מאיר דיזנגוף וח.נ. ביאליק. מקום מרכזי תופסות הסיכות שיצרו תנועות הנוער.
סיכת "גורדוניה". מתכת, קוטר 2.3 ס"מ. (TZ6\796) כחלק מאסופת המאה לרגל מאה שנים לארכיון הציוני, בחרנו להציג מבחר סיכות שנעשו על ידי תנועות הנוער הציוניות שפעלו בארץ ישראל. סמלי תנועות הנוער נישאו על דגלי התנועות או כסיכות על דש הבגד, כחלק מפעילותן לקידום החינוך העברי-ציוני.
תנועות הנוער הציוניות שהוקמו מאז 1913, תחילה באירופה ובהמשך בארץ ישראל, שילבו אמונה בכוחו של יחד הנעורים לחולל מהפיכה, עם הכשרת חבורות ויחידים לעלייה לארץ. במוקד פעילותן גישה חינוכית ייחודית: הקבוצה והמדריך הקרוב לחניכיו בגיל ושותף להם בחובת ההגשמה.
קבוצת "הנוער העובד", רחובות, 1929 (PHG\1024967)
המשך טבעי להווי ולחלום של תנועות הנוער בגולה היה יצירת צורות חיים חדשות בארץ ישראל. ברחבי הגולה הוקמו הכשרות שבהן התנסו הצעירים בחיי עבודה, למדו עברית והכינו עצמם לעלייה ולהגשמה בארץ ישראל.
תנועות הנוער נבדלו בחלומות. העימותים והפילוגים ביניהן שיקפו את מגוון החיים הפוליטיים בזירה הציונית, אך שילובן ביצירה החברתית של ארץ ישראל היה מלא, הודות לערכים המשותפים של תנועות הנוער כולן. בוגרי תנועות הנוער הקימו יישובים, היו פעילים בכוחות ההגנה הפלמ"ח והמחתרות, והשתלבו במפלגות הציוניות.
התארגנויות של צעירים הפכו משנות ה-20 לתנועות נוער ארץ-ישראליות: הצופים העבריים, הנוער העובד, המחנות העולים, השומר הצעיר, דרור – הבונים, בית"ר, בני עקיבא, החלוץ עזרא, המכבי הצעיר, גורדוניה, הנוער הציוני ואחרות.
בימי מלחמת העולם השנייה היו תנועות הנוער במרכז מרד הגטאות ובין הפרטיזנים, וכן עמדו במוקד ארגון הבריחה וההעפלה לארץ ישראל. עם הקמת הנח"ל על בסיס בוגרי תנועות הנוער, הם תרמו לחיזוק ההתיישבות הכפרית. תנועות הנוער ממשיכות להיות מוקד לפעילות חברתית ואישית על בסיס התנדבותי, ומצמיחות מנהיגות למען תיקון חברתי.
סמלי התנועות כוללים מרכיבים משותפים: מגן דוד, דגם החבצלת (פלר דה-ליס) - סמל הצופיות, מוטיב צמחי או חקלאי.
סיכת "השומר הצעיר". מתכת, קוטר: 2.5 ס"מ (TZ6\492)
השומר הצעיר
תנועת "השומר הצעיר" היא תנועת הנוער הציונית הראשונה. היא נוסדה בגליציה ב-1913. התנועה מיזגה צופיות עם רעיונות חברתיים והפכה לתנועה עולמית. בוגריה ייסדו קיבוצים רבים שהתאגדו לקיבוץ הארצי (היום בתוך התנועה הקיבוצית) ומספר קבוצות שיתופיות בערים. הסיכה מייצגת את סמל התנועה עם הקמתה בארץ ישראל ב-1929. הסמל כולל: מגן דוד מוקף זר עלי חבצת, וסיסמת התנועה: "חזק ואמץ".
גדוד "השומר הצעיר" בבוברויסק (PHZPR\1250264)
בית"ר
תנועת הנוער של התנועה הרוויזיוניסטית נוסדה בלטביה ב-1923, ובארץ ישראל ב-1927, ובוגריה הקימו כמה יישובים. הלוחית ועליה מגל ומגן, תחת הכיתוב "ברית טרומפלדור", נושאת את הסמל הראשון של הסניף הארץ – ישראלי. ב-1929 עוצב הסמל מחדש ובו נרשם לראשונה "ברית תרומפלדור" (בית"ר) – בשינוי הכתיב על מנת ליצור זיקה לעיר ביתר, המסמלת גבורה יהודית מימי מרד בר-כוכבא.
לוחית עם סמל בית"ר, 1927 (משוער). נחושת, אורך: 3.5 ס"מ, רוחב 3.4 ס"מ (TZ6\292)
ז'בוטינסקי, (בשורה הראשונה, שני משמאל), עם ראשי תנועת בית"ר בפולין, 1939. מנחם בגין שני מימינו. (PHIS\1471470)
הצופים העבריים
תנועת נוער ארץ-ישראלית שהוקמה ב-1919. מבוססת על עקרונות צופיים, ללא זיקה פוליטית. בוגריה הקימו מספר קיבוצים, וחיזקו אחרים. הסיכה צורתה כמגן דוד ובמרכזו תבליט החבצלת, אותיות הגדוד וסיסמת התנועה: "היה נכון".
סיכת "הצופים". מתכת, אורך: 1.7 ס"מ, רוחב: 1.6 ס"מ (TZ6\414)
תנועת "הצופים", שנות העשרים (PHG\1020926)
הנוער העובד
תנועת נוער ארץ-ישראלית שהוקמה לנערים עובדים ב-1924. איחוד "הנוער העובד" עם "התנועה המאוחדת"
ב-1959, הביא ליצירת "הנוער העובד והלומד". בוגריה הקימו קיבוצים רבים, ובשנים האחרונות מספר קבוצות שיתופיות בעיר. הסיכה לציון י"א באדר כוללת את סמל התנועה – ענף עץ זית ומכוש ואת סיסמת התנועה: "לעבודה, להגנה ולשלום".
סיכת "הנוער העובד". מתכת, אורך: 1.7 ס"מ, רוחב: 1.4 ס"מ (TZ6\926)
גורדוניה
תנועת נוער ציונית חלוצית שהוקמה בגליציה ב-1925. דגלה בערכי העבודה העצמית לפי א"ד גורדון. ראשית פעילותה בארץ ישראל בשנות ה-30. לימים התאחדה עם פלג של "המחנות העולים" והייתה ל"תנועה המאוחדת", שבוגריה הקימו קיבוצים רבים. בסיכה (מופיעה בראש הכתבה) סמל התנועה: עץ תמר, פטיש, את חפירה ושיבולים.
תהלוכה של חברי "גורדוניה" בחוצות בוקרשט, רומניה, עם שחרור העיר מידי הנאצים, 1944 (PHG\1006951)
הנוער הציוני
תנועת נוער ציונית-חלוצית, ללא זיקה מפלגתית סוציאליסטית, שהוקמה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 והייתה לתנועה עולמית. הקימה מספר יישובים קיבוציים. במרכז הסיכה סמל התנועה: מגן דוד, ועיבוד לדגם החבצלת.
סיכת "הנוער הציוני". מתכת, קוטר: 1.6 (TZ\6417)
מחנה קיץ של "הנוער הציוני" ברומניה, 1946 (PHG\1018070)
בני עקיבא
תנועת נוער של הציבור הדתי-לאומי שהוקמה בארץ ישראל ב-1929. בוגריה הקימו קיבוצים במסגרת הקיבוץ הדתי, ישיבות תיכוניות ומדרשות לבנות. במרכז הסיכה סמל התנועה: לוחות הברית, על רקע מכוש ומגרפה, ואותיות שמה.
סיכת "בני עקיבא". מתכת, קוטר: 2 ס"מ. (TZ6\496)
מחנה נופש ואימונים של תנועת "בני עקיבא" בכפר הרואה, 1945 (PHG\1007276)