אגודת השומרים

 

​לאחר הקמת ארגון השמירה החשאי "בר גיורא" ולפני הקמת ארגון ההמשך "השומר" שלח ישראל שוחט, מובילם של שני הארגונים, מכתב סודי למנחם אוסישקין, מנהיג ציוני רוסיה. במכתב הוא מתאר את הניסיונות הראשונים שנעשו להקמת ארגון שמירה עברי בארץ ישראל, ומציע תכנית מסודרת למימון ציוד ומשכורת עבור השומרים. המכתב נבחר להיות פריט מאה כחלק משער "מדיניות וביטחון", כיוון שהוא מציג את ארגונה של שמירה עברית בזמן אמת.​


 

רעיון השמירה היהודית בארץ ישראל החל להתגבש באימפריה הרוסית. הזעזוע בעולם היהודי בעקבות פרעות קישינב בשנת 1903 עורר את יהודי רוסיה, ובהם ישראל שוחט (1961-1886), לקרוא להתקוממות ולהגנה עצמית. שוחט, ממקימי ההגנה היהודית בגרודנו ופעיל ציוני נלהב במפלגת "פועלי ציון" הסוציאליסטית, סבל מרדיפות של השלטונות כמו גם  חברי מפלגה אחרים כמו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי וחנה מייזל מאנשי העלייה השנייה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל בשנת 1904 יחד עם אחיו אליעזר, עבד כפועל חקלאי בפתח-תקווה וביקב בראשון-לציון, והיה ממקימי מפלגת "פועלי ציון" בארץ.


 

שוחט ראה מקרוב את התלות של היישובים היהודים באוכלוסייה הערבית. הם נאלצו לשכור פועלים לעיבוד השדות ולהעסיק שומרים ערבים בלבד, מכיוון שהערבים היו מיומנים בעבודה חקלאית, הכירו את האזור ואת מנהגי המקומיים, וזכו לתמיכתו של השלטון העות'מני. עם זאת, היישובים המשיכו לסבול מגניבות ומתקיפות מצד השכנים הערבים. שוחט חשב שגם בארץ ישראל, בדומה לרוסיה, על היהודים להגן על עצמם ולא להפקיד את השמירה בידי אחרים. הוא האמין בקשר בין עבודה עברית ובין הגנה על המתיישבים, ועל רקע זה גיבש את חזון "כיבוש השמירה", המשתלב עם "כיבוש העבודה". 
 

 קבוצת השומרים הראשונה במסחה, כפר תבור, 1909 לערך (PHG\1075114)

קבוצת השומרים הראשונה במסחה, כפר תבור, 1909 לערך (PHG\1075114)

PHG1075108.jpg 

 קבוצת שומרים על סוסים במרחביה, 1910 לערך (PHG\1075108)

 

בליל שמחת תורה תרס"ח, 1907, התאספה בחשאי בחדרו של יצחק בן-צבי ביפו קבוצת פעילים של "פועלי ציון" ובראשם ישראל שוחט, ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד. הם החליטו להקים את ארגון השמירה החשאי  "בר גיורא", שנקרא על שם אחד ממנהיגי המרד הגדול בימי בית שני, ושוחט נבחר כמפקדו. אנשי "בר גיורא" חברו להתיישבות השיתופית בחווה החקלאית בסג'רה, שהוקמה ביוזמת מניה וילבושביץ - לימים רעייתו של שוחט, והיוו רוב מבין חבריה. משימתם הראשונה של חברי "בר גיורא" הייתה לקבל לידיהם את השמירה בחוות סג'רה. משימה זו הושלמה כעבור מספר חודשים, לאחר שהוכיחו שהשומר הצ'רקסי התרשל בתפקידו.

 

סג'רה (PHG\1060012) 

סג'רה (PHG\1060012)


 

ממקום מושבו בסג'רה שלח שוחט מכתב סודי למנחם אוסישקין, ראש הוועד האודיסאי של "חובבי ציון". שוחט ביקש לבחון אפשרות למימון השמירה העברית במושבות באמצעות הנפקת מניות מיוחדות, שישמשו כהלוואות עבור השומרים לשם רכישת נשק, תחמושת וסוסים. כפי שדגל בעבודה ובשמירה עצמאיים של המתיישבים היהודים, כך דגל בשמירה שתתבצע במימון עצמי. כיוון שלא היו ברשות השומרים אמצעים לרכישת ציוד שמירה, הוא הציע שיקבלו הלוואה ראשונית, שאותה יחזירו בהדרגה ממשכורתם, בתוספת ריבית קבועה. הרווחים היו אמורים לשמש להמשך מימון מפעל השמירה בעתיד. אמנם לא ברור האם שוחט התכוון לארגון "בר גיורא" או שכבר אז תוכננה הקמת "השומר", אך המכתב השתמר בארכיונו של אוסשיקין יחד עם התכתבות נוספת עם נציגי "השומר".

 

מכתב מישראל שוחט אל מנחם אוסישקין בדבר מימון ארגון שמירה יהודי, 24.6.1908 (A24\770)מכתב מישראל שוחט אל מנחם אוסישקין בדבר מימון ארגון שמירה יהודי, 24.6.1908 (A24\770)
 

"ישנה פה חבורת צעירים אשר בין יתר מגמתיהם ומטרותיהם חפצים לקבל עליהם שני הדברים האלה: שמירה ואריסות, הם חפצים להכין ולתת לכל מושבה ומושבה הגליל ויהודה שומרים. לכל הפחות אחים ישמרו אחים." פריט מאסופת המאה: מכתב בן שני עמודים מישראל שוחט אל מנחם אוסישקין בדבר מימון ארגון שמירה יהודי, 24.6.1908 (A24\770)

 

שוחט כבר הזמין מ"בצלאל" עיצוב של מניה עבור "אגודת השומרים", אך המתווה כפי שהציע במכתבו לא יצא לפועל. הפתרון למימון הראשוני הגיע ממקור אחר: אנשי "בר גיורא" פנו לאגרונום אליהו קראוזה, מנהל החווה בסג'רה, וסיכמו עמו כי הם ייעבדו את אדמות החווה ובתמורה יקבלו מקדמה לרכישת רובים. עם החמרת מצב הביטחון האישי במושבות הגליל גבר הצורך בשמירה יהודית, ואז הוקם ארגון "השומר" – הפעם כמסגרת גלויה של שמירה יהודית חמושה.


 

 מכתב מישראל שוחט לבוריס ש"ץ מ"בצלאל" בדבר עיצוב מניה ל"אגודת השומרים", 1908 (L42\71)

מכתב מישראל שוחט לבוריס ש"ץ מ"בצלאל" בדבר עיצוב מניה ל"אגודת השומרים", 1908 (L42\71)

 

אסיפת היסוד של "השומר" נערכה בכפר תבור בשביעי של פסח תרס"ט, 1909. חברים נוספים הצטרפו אל "השומר", והמשיכו לכבוש את השמירה במושבות השונות. הקשר בין ראשי "השומר" לאוסישקין נמשך לתוך העשור הבא, ובארכיון אוסישקין השתמר מכתב תודה לבבי מישראל שוחט וישראל גלעדי על תרומה שהעביר אליהם. במכתב נוסף, ששלחו  גלעדי ושוחט לוועד הפועל הציוני הגדול של "חובבי ציון", הסבירו השניים מה עמד מאחורי החלטתם להקים את "השומר":

"הסתדרות "השומר" העובדת זה חמש שנים בארץ ישראל, העמידה לה מראשית הווסדה מטרה קבועה – לעזור להגנת היישוב היהודי בארץ כלפי השכנים. אך תפקידנו לא הצטמצם בזה, שקבוץ קטן של צעירים יהודים ישמור את רכוש המושבות. מטרתנו הייתה, יחד עם זה, לעורר בלב כל האיכרים והפועלים את הרגש וההכרה, שרק הם בעצמם יכולים וצריכים להגן על עצמם ועל רכושם."

 

מנהיגי ארגון "השומר" (PHG\1075093) 

מנהיגי ארגון "השומר" (PHG\1075093)

 

מכתב תודה מראשי "השומר" למנחם אוסישקין, חיפה,  4.2.1912 (A24\770)
 

"יקבל תודתנו תודת כל השומרים בעד התעניינותו בשמירתנו, ובעד האלפים פרנק ששלח לנו. לא כל כך הכסף (אמנם גם הכסף לפעמים פקטור מאוד נכבד בעבודתנו) מעורר אותנו להביע לו תודתנו האמיתית לא שבלונית, כי אם התעניינותו הגדולה, ואשר תמיד משיט לנו עזרה בזמנה. זה מראה לנו בעליל שהוא מאמין בנו ובעבודתנו." מכתב תודה מראשי "השומר" למנחם אוסישקין, חיפה,  4.2.1912 (A24\770)


 

"הצעה על דבר הגנת היישוב", מכתב מוועד "השומר" אל הוועד הפועל הציוני הגדול, קושטא, 16.11.1912 (A24\770) 

"הצעה על דבר הגנת היישוב", מכתב מוועד "השומר" אל הוועד הפועל הציוני הגדול בו הם מסבירים שיש להגדיל את כמות השומרים, וכתוצאה מכך גם את מימון הארגון, בכדי שתהיה הגנה מספקת על היישוב, קושטא, 16.11.1912 (A24\770)

 

רעיונותיו של שוחט קידמו הקמת כוח צבאי עצמאי ביישוב היהודי. המכתב נכלל בשער "מדיניות וביטחון" של "אסופת המאה". הפריטים בשער זה משקפים את פועלה של התנועה הציונית למימוש הרעיונות המדיניים של הרצל עד להשגת המטרה הנכספת: הקמת מדינת ישראל. פריטי האסופה בשער זה מייצגים את הפעילות המדינית ואת יחסה של התנועה הציונית לביטחון היישוב היהודי בארץ ולביטחונם של היהודים בעולם. נכללים בו התכתבות עם משרד החוץ הצרפתי ועם האמיר פייסל בניסיון לכונן בית לאומי בארץ ישראל, יוזמות לשילוב יחידות יהודיות בצבאות שנלחמו בשתי מלחמות העולם והמאמץ הדיפלומטי של הנהגת היישוב מול ועדות החקירה שנשלחו לארץ.


​​​​​