המכביה יוצאת לדרך
אגודות
התעמלות שונות, שפעלו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20, התאגדו בשנת 1912 תחת ארגון הגג "מכבי". הן עודדו תרבות
של כושר גופני וחיזוק הגוף בניגוד למאפייניו של "היהודי הגלותי". באותה
שנה נתקל הנער יוסף יקותיאלי, לימים בעל תפקיד מרכזי בארגון "מכבי", בחוברת
על האולימפיאדה, שנערכה בסטוקהולם. הוא קרא על ספורטאים יהודים ממדינות שונות,
שנטלו בה חלק, וחשב כי על ספורטאי ארץ ישראל להשתתף בה. הרעיון נותר בראשו בזמן שירותו
בצבא הטורקי במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהסתיימה המלחמה, השתלב באגודת
"מכבי", ופעל לצירוף היישוב היהודי לאולימפיאדה. הוועד האולימפי
הבינלאומי סירב בטענה, שהיישוב היהודי אינו מדינה, ויקותיאלי החליט ליזום אולימפיאדה
יהודית. ב-1929 הגיע לקונגרס "מכבי" העולמית בצ'כוסלובקיה, והציג את
רעיון "המכביה" – תחרויות בין ספורטאים יהודים מכל העולם, שייערכו בארץ
ישראל בשנת 1932 במלאות 1,800 שנה למרד בר כוכבא.
יוסף
יקותיאלי (PHG\1104009)
הצעתו של
יקותיאלי התקבלה, והוא החל בהכנות. כדי
ליח"צן את האירוע נערכו שני מסעות אופנוענים מארץ ישראל לאירופה – בקיץ 1930
לאנטוורפן ובקיץ 1931 ללונדון. רוכבי האופנועים עברו בעשרות ערים, נפגשו עם
ספורטאים ועם מנהיגי קהילות, וזכו להתעניינות ולפרסום רב. בעיתון "דבר" נכתב,
כי "לפני שבוע חזרו המוטוציקליסטים של המכבי ממסע הניצחון שלהן. אמיצי המכבי
עברו את הדרך הקשה והמיגעת בהצלחה והשאירו רושם בל ימחה על רואיהם בארצות הגולה
שבהן עברו." יקותיאלי וחברי המשלחת הסבירו "שלהופעת ספורטאים
ארצי-ישראליים בין הנוער הגלותי יש תוצאה מבורכת יותר מאשר נאום מלהיב העושה רושם
רק לזמן קצר." מתחרים רבים נרשמו למכביה העתידית, והחלו להתכונן לקראתה.
חברי משלחת
האופנוענים מארץ ישראל במהלך מסעם באירופה ממתינים לפגישה עם הברון אדמונד דה
רוטשילד, 1931 (PHAL\1615263)
ידיעה על שובה
של משלחת האופנוענים לארץ ישראל, "דאר היום", 24 ביולי 1931.
המכביה
הראשונה נערכה בחסות הנציב העליון הבריטי סר ארתור ווקופ, והשתתפו בה ראש העיר תל
אביב מאיר דיזנגוף, ואישי ציבור רבים. תחילה התכוונו לקיים את המכביה בירושלים,
אולם כחודשיים לפני המועד המתוכנן הוחלט להעבירה לעיר הצעירה והתוססת תל אביב. בתוך
שישה שבועות הוקם סמוך לשפך הירקון אצטדיון חדש, שהכיל 5,000 מקומות ישיבה ו-1,500
מקומות עמידה, מגרש כדורגל ומשטחי אתלטיקה. 390 ספורטאים מ-18 מדינות מאירופה,
מאסיה ומארצות הברית השתתפו בתחרויות במגוון ענפי ספורט: אתלטיקה, שחייה, כדורגל,
הוקי שדה, טניס, כדור יד, כדור מים, סיף, כדורעף, קפיצה למים ועוד. תושבי הארץ עזרו באירוח הספורטאים במהלך ימי התחרויות.
פריט מ"אסופת המאה" של הארכיון הציוני: כרטיס
כבוד למכביה הראשונה, הכולל השתתפות בנשף הפתיחה, נשף הסיום ושלושת ימי התחרויות. הכרטיס
ניתן לאריה לייב יפה. (DD1\10601)
המכביה
הראשונה בתל אביב בנוכחות הנציב העליון ארתור ווקופ, מאוסף צבי אורון (PHO\1354033)
אימוני התעמלות
המוניים (PHG\1011943)
ראש העיר
תל אביב מאיר דיזינגוף נושא נאום לרגל פתיחת המכביה (PHAL\1624672) נבחרת הסיף
במכביה, מאוסף צבי אורון (NZO\628725)
המכביה
הראשונה הייתה הצלחה גדולה, ובעקבותיה הוחלט לקיים מכביה נוספת כעבור שלוש שנים
כדי לייחד אותה מהאולימפיאדה, שמתקיימת מדי ארבע שנים. לצורך כך "מכבי"
העולמית ערכה מגבית ברחבי העולם. למרות
שהמפלגה הנאצית עלתה לא מכבר לשלטון, קבוצת ספורטאים מגרמניה קיבלה אישור להצטרף למשחקים.
פרט לפיתוח תרבות הספורט נועדה המכביה לחזק את הקשר בין
ארץ ישראל לקהילות היהודיות בחו"ל ולעודד צעירים לעלות אליה, ואכן, היו ספורטאים,
יוצאי אירופה בעיקר, שניצלו את שהותם בארץ, ונשארו בה ללא רישיון עלייה לאחר סיום
המשחקים. הגאווה הלאומית ניכרת היטב
בתעודה יפהפייה, שניתנה למזכרת למשתתפי המכביה השנייה בתל אביב בשנת 1935:
"ברוכים הבאים צאצאי יהודה המכבי, הנושאים בגאון וביד רמה את דגל עם ישראל
סמל השלום והתקוה. חזקו ואמצו!"
מימין: קבלה עבור תרומה למכביה השנייה, 1935 (DD1\10600)
משמאל: כרזה מלווה, עיצוב: קראוס (KRA\1491)
מראה האצטדיון בפתיחת המכביה השנייה בתל אביב,
1935 (PHAL\1624831)
תעודה שניתנה למשתתפי המכביה השנייה, 1935 (DD1\10600)
המכביה הראשונה במדינת ישראל
עד שנת
1950 לא נערכה מכביה נוספת, שכן שנות מלחמת העולם השנייה, המאבק היהודי במנדט
הבריטי ומלחמת העצמאות לא אִפשרו את קיום המשחקים. המכביה השלישית כבר נערכה במדינת
ישראל העצמאית, וכונתה "מכביית ראשית הגאולה". במכביה זו הונף לראשונה
דגל, שעוצב במיוחד לכבודה, והמשחקים נפתחו לכלל הספורטאים היהודים, כולל ספורטאים,
שהשתייכו לאגודות "הפועל" ולא רק לחברי "מכבי".
כרטיס כניסה למכביה השלישית, 1950 (A209\148)
כרזה מלווה למכביה השלישית, עיצוב: ריקו בלאס (KRA\1145)
הדלקת
הלפיד בפתיחת המכביה השלישית, מאוסף פריץ שלזינגר (NSC\103024)
כניסת חברי המשלחת מהודו לאצטדיון
(PHG\1012096)
התחרות נמשכת
המכביה
הרביעית נערכה בשנת 1953, וזו שאחריה – בשנת 1957. ארגון "מכבי" החליט
לערוך את משחקי המכביה אחת לארבע שנים בכדי לזכות בהכרה אולימפית מצד הוועד
האולימפי הבינלאומי. ספורטאים יהודיים בעלי שם ומחזיקי מדליות אולימפיות הגיעו לשחק
במכביות, והשתתפות זו העלתה את רמת התחרויות. במכביה החמישית נחנך רשמית הבניין
הראשון בכפר המכביה ליד רמת-חן.
ראש העיר תל אביב חיים לבנון פונה לתושבים בבקשה לקבל באדיבות ובידידות את פניהם של ספורטאי המכביה הרביעית, 1953 (KRU\925)
המכביה החמישית, 1957: כרזה מלווה, עיצוב: שמיר (KRA\1229)מצעד המשלחות (PHPS\1330904)
המכביה החמישית, 1957: קבלת מדליות (PHPS\1330908) תרגילים בבריכת השחייה
ברמת גן (PHPS/1330907)
~ פורסם ב- 26.7.2022 ~